קטגוריה:זכריה ד ג

<< · מ"ג זכריה ד · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׁנַ֥יִם זֵיתִ֖ים עָלֶ֑יהָ אֶחָד֙ מִימִ֣ין הַגֻּלָּ֔ה וְאֶחָ֖ד עַל־שְׂמֹאלָֽהּ׃

וְתַרְתֵּין זֵיתִין דַעֲלָהּ חַד מִימִין גּוּלְתָא וְחַד עַל סְמָלְתָה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושנים זתים עליה" - אצלה שני אילנות שהזיתים גדילים בהם

"אחד מימין הגולה ואחד משמאלה וגו'" - וכאן לא פירש על שני צנתרות זהב האמורות למטה בפרשה והם כמין עריבות ועדשים של בית הבד שהם עומדים אצל הזיתים והזיתים נחבטים מאיליהם לתוך הצנתרות ומתחממות שם כבמעטן ונעצרים שם בבית הבד והשמן נופל לתוך הצנתרות ומהצנתרות לתוך הגולה ומהגולה אל המוצקות ומהמוצקות אל הנרות והמוצקות והנרות ארבעים ותשע היו רמז לאור שלעתיד לבא אור החמה יהיה שבעתים כאור של שבעת ימים ארבעים ותשע על אור של יום בראשית