פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר [ואמר] ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה ויאמר [וָאֹמַר] רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה ויאמר וָאֹמַ֡ר רָאִ֣יתִי ׀ וְהִנֵּ֣ה מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ וְגֻלָּ֣הּ עַל־רֹאשָׁ֗הּ וְשִׁבְעָ֤ה נֵרֹתֶ֙יהָ֙ עָלֶ֔יהָ שִׁבְעָ֤ה וְשִׁבְעָה֙ מֽוּצָק֔וֹת לַנֵּר֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשָֽׁהּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר לִי מַה אַתְּ חָזֵי וַאֲמָרֵית חֲזֵיתִי וְהָא מְנַרְתָּא דְדַהֲבָא כֻלָהּ וְגוּלְתָהּ עַל רֵישָׁא וְשַׁבְעָא בוֹצִינָהָא דַעֲלָהּ שַׁבְעָא וְשַׁבְעָא דִמְרִיקִין מִנְהוֹן מִשְׁחָא לְבוֹצִינַיָא דְעַל רֵישָׁהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגולה על ראשה" - כמו (יהושע טז) גולות עלית לשון מעיין כמין ספל גדול עגול

"ושבעה נרותיה" - כמין בזיכין שנותנין השמן והפתילה לתוכה

"שבעה ושבעה מוצקות" - לכל נר ונר באין שבעה צנורות קטנים שהשמן זב מן הגולה דרך אותן מוצקות לכל נר ונר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מה אתה רואה", ר"ל שבזה תראה פי' המראה הראשונה, "ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה" על ראשה יש מעין שהוא ספל גדול שממנו ימשך מעין השמן אל קני המנורה, וראה על המנורה שבעה נרות שהם הבזיכין שבתוכם השמן הפתילה, "ולכל נר יש שבעה מוצקות", שהם צינורות שהשמן זב בהם מן הגולה אל הנר, והנה המנורה רומזת על אור ה' המאיר לעולם כולו בכבודו ובעת שיזרח כבוד ה' והלכו כולם לאורו, וראה את המנורה שהיא כולה בשלימות והיא כולה זהב, שכבוד ה' יתגלה בהוד והדר לכבוד ולתפארת, וראה גולה על ראשה, הוא המעין העליון שמשם יריק ברכת ה' ושפעו אל שבעת הנרות, ששבעת הנרות אשר במנורה הם שבעת המדות העליונות אשר באצילות האלהות שבם ינהיג את העולם, ודרך המדות ישגיח וישפיע ויריק השמן הטוב דרך המעין העליון הידוע שהוא הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן, והשמן יורד לכל נר דרך שבעה צינורות. כי כ"א מן המדות כלול מכולם אם לחסד אם לשבט אם לרחמים, והראה לו בזה שלעתיד לא תמשול המערכת שהם ג"כ מנורה בשבעה נרות, שהם שבעה כוכבי לכת שצ"ם חנכ"ל כי מנורה זאת אינה של זהב כי היא פחותה במדרגתה, ואין הגולה על ראשה כי רחוקה היא ממנה ולכן מקורה מקור אכזב ושמן שעל ראשה יחסר המזג, אבל לעתיד תאיר המנורה הטהורה מנורת הזהב, וה' יופיע בהיכל קדשו להאיר ולהשפיע שמן הקדש, כי אז יפתח פתוחה שבעה עיני ה' שהם שבעת הנרות העליונות על האבן הראשה והארץ תאיר מכבודם:


ביאור המילות

"שבעה ושבעה". ר"ל שבעה מוצקות לכל אחד, שאם יכתוב שבעה מוצקות יל"פ מוצק א' לכל נר, כמ"ש באילת השחר (כלל קס"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שבעה ושבעה מוצקות" - ר"ל לכל נר ונר היה שבעה צינורות שהשמן ניצק בהם מעצמו מן הגולה להמשך על הנרות שהמה על ראש המנורה

"ושבעה נרותיה עליה" - ממעל בראשי קני המנורה היו שבעה נרותיה הם כעין בזיכין להשים בהם השמן והפתילות

"וגולה על ראשה" - ממעל על ראשה היה כעין ספל ובה היה השמן

"כולה" - כל המנורה היתה זהב

"מה אתה רואה" - במראה הנבואה

מצודת ציון

"וגולה" - ספל עגול וכן וגולות הכותרות (מלכים א ז')

"נרותיה" - כעין בזיכין על השמן והפתילה כמו ועשית את נרותיה (שמות כה)

"מוצקות" - מלשון יציקה והם צינורות ודרך שם ניצק ונמשך השמן

<< · מ"ג זכריה · ד · ב · >>