ביאור המילות
"
תבצענה". ענין גמר, ובפי' פרשתי על העתיד, ויותר נראה על שישלים הבנין שבנו אז, שעל לעתיד היל"ל תשלימנה כמ"ש בפי' ישעיה ל"ח י"ב:
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי מי בז ליום קטנות", ביום של עתה שהבנין קטן בעיניכם, והיום שהוא עת הגאולה של בית שני קטן, מי שהוא בז אל הבנין והיום הקטן הזה, הם "
ישמחו" לעתיד עת "
יראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה", עת יראו שבעה אלה העינים שחקקו על האבן במספר שבעה, שעתה היה מספר השבעה מרמז על הנהגת הטבע ע"י שבעת המשרתים במערכה שהוא ז' כוכבי לכת, ואז יראו כי שבעה אלה החקוקים באבן (כמ"ש על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתוחה) "
עיני ה' המה", אינם עיני הכוכבים והמזלות רק יציירו עיני ה' והשגחתו בעצמו בבלי אמצעי, והם יהיו "
משוטטים בכל הארץ", שאז ישגיח השגחה נסיית פרטיית, ובזה פירש לו מראה המנורה שראה עם שבעה נרותיה שזה מורה על שבעה עיני ה' המאירים לארץ ולדרים לעתיד לבא, וזה יפתח פתוחה על אבן הראשה, כי זה יהיה ענין המקדש לעתיד שכבוד ה' ישכון בו בקביעות וישגיח בשבעה עינים העליונים שהם ז' מדותיו וספירותיו על עמו ונחלתו:
ביאור המילות
"בז". שרשו בוז, ומצאנו העבר בפתח כי טח מראות עיניהם:
"
וקטנות". מוסב על שבעה אלה שיבואו אחריו שהם השבעה עינים שהם עתה קטנות, ואז יראו שבעה אלה, שהם עינים גדולות עיני ה' המשוטטות:
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יא-יב) "
ואען ואומר אליו", אחר שפי' לו מראה המנורה ושבעה נרותיה, שאל אותו שיפרש לו ע"מ רומזים שני הזיתים שהוא רואה במראה שהם עומדים מימין ומשמאל המנורה (כי הזיתים התחילו בשוה עם המנורה משני צדדיה וראש הזיתים הגיע עד הגולה אשר על ראשה, והיה מצדדי המנורה וגם מצדדי הגולה), ותוך כך ראה בחזיונו כן אצל הזיתים יש שני צנתרות של זהב, היינו צינורות להגיר השמן שבא מן הזיתים אל הגולה, וביד שני הצינורות נמצא שני שבלי זיתים (זיתים הגדלים באשכול כשבולת) שבולת לכל צנתר, ששמן הנסחט מן שבולת הזיתים הולך דרך הצינורות אל הגולה, והנה הזיתים והשבלים לא היו של זהב רק עץ זית ממש, רק הצינורות היו של זהב, והשמן שיצא דרך הצנתר אל הגולה נדמה במראהו כזהב, ועז"א "
המריקים עליהם הזהב", וע"כ שאל עוד ביחוד על מה רומזים השבלים והצנתרות:
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ביאור המילות
"שבלי". ענפים שהזיתים תלוים בהם כתבואה בשבולת:
"
צנתרות". צינורות והתי"ו נוספת כמו שפי' חז"ל עשתרות מענין עושר שמעשירות בעליהם:
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויאמר הלא ידעת מה המה אלה", שכבר יבין מעצמו שהזית מרמז המשוחים בשמן המשחה, "
ואומר לא אדני" כי איני יודע מה ענינם אצל המנורה:
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויאמר אלה שני בני היצהר", שהם המלך והכ"ג שמשוחים בשמן משחת קדש, ומה שעומדים אצל המנורה מרמז שהם "
העומדים על אדון כל הארץ", שההשפעה הנסיית שירדה מאת ה' המרומזת בשמן היורד מן הגולה אל קני המנורה יהיה ע"י בני היצהר, בזכות המלך והכ"ג, שהמלך יחזיק במעוז המצות שבין אדם לחברו שהוא משפט וחסד, והכ"ג יחזיק במעוז התורה והעבודה, מצות שבין אדם למקום. וע"י מעשיהם יעלה שמן טוב מעשיהם וימשך השמן ההשגחיי אל הגולה ומעין ישיתוהו, עד שהם יהיו בציור הזיתים שמהם יצא השמן אל הגולה להאיר את נרות המנורה, והצינור מריק השמן מן שבלי הזיתים אל הגולה, ובאשר שניהם הם בני אדם לא ציירם בזהב רק בעץ זית, כי האדם עץ השדה, אולם השפע הנוזל ע"י מעשיהם אל הגולה דרך צנתרות הם מזהב ומריקים זהב, כי ימשוך הרצון האלהי הנסיי הנמשל בזהב:
