קטגוריה:ויקרא יא ד
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם
המהדורה המנוקדת: אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּרַם יָת דֵּין לָא תֵיכְלוּן מִמַּסְּקֵי פִשְׁרָא וּמִסְּדִיקֵי פַרְסְתָא יָת גַּמְלָא אֲרֵי מַסֵּיק פִּשְׁרָא הוּא וּפַרְסְתֵיהּ לָא סְדִיקָא מְסָאַב הוּא לְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּרַם יַת דֵין לָא תֵיכְלוּן מִמִינָא דְמַסְקֵי פִּישְׁרָא וּסְדִיקֵי פַּרְסָתָא דְאִיתְיְלִיד מִמְסָאָבְתָּא בְּרַם יַת גַמְלָא אֲרֵי מַסִיק פּוּשְׁרָא וּפַרְסָתֵיהּ לָא סְדִיקָא מְסָאָב הוּא לְכוֹן: |
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ובמדרש הזכיר כאן ארבע חיות אלה בארבעה פסוקים, כל חיה וחיה בפסוק בפני עצמו, לרמוז על ארבע מלכיות שהיו בזמנים חלוקים כל אחד ואחד גלות בפני עצמו. ודרשו רז"ל את הגמל זו מלכות בבל, שנאמר (תהלים קלז) בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. את השפן, זו יון שבטלה התורה מפי הנביאים, שנאמר (עמוס ח) הנה ימים באים נאם ה' אלהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה', וכתיב (שם) ונעו מים עד ים. ואת הארנבת זו מדי, שעשתה את ישראל פאה והפקר להשמיד להרוג ולאבד, וכן שם אשת תלמי הארנבת שמה. ואת החזיר. זו מלכות גלות הרביעי, שנאמר (תהלים פ) יכרסמנה חזיר מיער. אבל במשנה תורה בסדר ראה הזכיר שלשתן בפסוק אחד הוא שכתוב (דברים יד) את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה וגו', והזכיר הרביעי בפסוק מפני עצמו, הוא שכתוב ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה, והיה זה לרמוז כי השלש גליות אע"פ שהיו זמניהם חלוקים היו כאלו הם מחוברים לפי שזמנם מועט וקצר, אבל הגלות הרביעי הזכירו בפני עצמו בין בפרשה זו בין במשנה תורה, להורות כי הוא גלות ארוך בפני עצמו ושקול כנגד כולם, וכנגד ארבע מלכיות הללו הזכיר דוד המלך ע"ה ארבע פעמים הודאה במזמור הנקרא הלל הגדול. הזכיר תחלה (תהלים קלו) הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, על מלכות בבל, והזכיר שנית הודו לאלהי האלהים, על מלכות יון, והזכיר שלישית הודו לאדני האדונים, על מלכות מדי. והזכיר שלשה הודו רצופין כנגד שלש חיות שהזכיר משה ביחד, והזכיר בפסוק אחרון מן המזמור הודו לאל השמים, כנגד מלכות אדום, ולפי שראה ברוח הקדש ישועה והצלה לישראל מכולן לכך נתן הודאה כנגד כולן, והזכיר בהודאה זו השמים מפני שבגאולה זו ישמחו השמים ותגל הארץ.
ובמדרש תנחומא למה נמשלה מלכות זו לחזיר, שעתיד הקב"ה להחזיר עליהן מדת הדין. ויש נוסחאות שכתוב בהן שעתיד להחזיר העטרה ליושנה, והענין כי שני המקדשים נבנו ע"י ישראל, בית ראשון בנה שלמה שהוא מזרע יהודה, בית שני בנה זרובבל שהיה ג"כ מזרע יהודה, שנאמר (זכריה ד) ידי זרובבל יסדו וגו', ונעשה על ידי כורש שנתן רשות בזה, אבל הבית השלישי עתידה אומה זו לבנותו, וזהו שאמרו עתיד להחזיר העטרה ליושנה, לפי שהוא החריבו.
ויש נוסחאות שכתוב, עתיד הקב"ה להחזירו לנו, וההמון מבינים שהחזיר יהיה טהור לישראל, אבל באור הענין על הכח שלו שהוא מצר לישראל, ולעתיד ישוב עם שאר כל הכחות לעזור ולתמוך לישראל כי ירבה השלום בעולם, שנאמר (ישעיה יא) וגר זאב עם כבש וגו', וכתיב (שם) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי.כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ובזה מיושב מה שדרשו (ויק"ר יג, ה) את הגמל זו בבל, שנאמר (תהלים קלז, ה) בת בבל השדודה אשר שישלם לך גמולך שגמלת לנו. ואת השפן זו מדי, כי מעלה גרה היא שמגדלת צדיקים שנאמר (אסתר ב, כא) ומרדכי יושב בשער המלך. ארנבת זו יון, כי מעלת גרה היא. אלכסנדרוס כד חזי לשמעון הצדיק קאים על רגלוהי ומברכו כו' (עיין יומא סט.) החזיר זו אדום, שמפריס פרסה מראה עצמו כשר וגרה לא יגר שאינו מגדל צדיקים אלא הורגן כו'. ויש להתפלא על מדרש זה מה ראה על ככה להוציא כל המקראות האלו מפשוטם אלא ודאי שכוונתו לתרץ ד' לשונות כי, שהזכיר, שעשה מן הסימן טהרה טעם על הטומאה, ובלי ספק שכוונת הפסוק לרמוז על מדת הצבועים שסימן טהרה שלהם מוסיף להם טומאה וזה לא יצדק בבהמות כלל כ"א באדם, ע"כ ר"ל שכל האוכל מהם מקבל טבעם כי הדבר הנאכל ישוב לטבע האוכל. והביא ראיה מן המפורסמים שכל ד' מלכיות אלו האוכלים מן ד' מינים אלו כולם קבלו טבעם שהם מראים את עצמם ככשרים כאילו כוונתם להטיב לישראל ותוכם רע ומר כי כל מחשבותם רק רע כל היום, וישראל לא נזהרו מהם בראותם כי הם מגדלים קצת צדיקים ובאמת שלצורך הנאתם עשו כן ותוכם היו שונאי ישראל.
ומ"ש את הגמל זו בבל, אין כוונתו לפרש המקרא ולהוציאו מפשוטו אלא לומר לך שתואר הגמל מצוי במלכות בבל, כי כשם שהגמל מעלה גרה הוא ומצד זה הוא נראה כשר כך מלכות בבל הראו את עצמם כגומלי חסדים עם ישראל והכתוב אומר (תהלים קלז, ה) אשרי שישלם לך גמולך שגמלת לנו וגו' לומר לך שהגמול ההוא היה על צד הזיוף, וכן מדי ויון שהיו מקרבים הצדיקים כמרדכי ושמעון הצדיק והכל על צד הזיוף, וכן אדום עושים כמעשה החזיר שמראין טלפיהם ככשרים לומר שאין פושטין ידיהם בגזל ליקח ממון ישראל בזרוע והם הורגים אותם ואין להאריך מזה יותר, ועל צד המליצה עשה סמך מן גמל לבבל ושפן למדי כו' ומ"מ לעולם אין כוונתו לפרש המקראות חוץ מפשוטם.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק ג (עריכה)
[ג] "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה"-- יש לך במעלי גרה שאין אתה אוכל. ואיזה? זה טהור שנולד מן הטמא.
- [ד] או אינו אלא טמא שנולד מן הטהור?...
- תלמוד לומר 'גמל טמא הוא' -- זה טמא ואין זה טמא.
ר' שמעון אומר מה תלמוד לומר "גמל" "גמל" (ויקרא יא, ד) (דברים יד, ז) שני פעמים? אחד גמל שנולד מן הגמלה ואחד גמל שנולד מן הפרה.
[ה] "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה"-- יש לך במעלי הגרה ובמפריסי הפרסה שאי אתה אוכל, ואלו הן הטריפות:
- נקובת הושט
- ופסוקת הגרגרת ברובה
- נשברה השדרה ונפסק החוט שלה
- נקב קרום של מוח
- נקב הלב לבית חללו
- נטל הכבד ולא נשתייר הימנו כלום
- הריאה שנקבה או שחסרה. ר' שמעון אומר עד שתנקב לבית הסמפונות.
- נקבה הקיבה
- נקבו הדקים.
- ריב"י אומר אף נקבה המרה פסולה.
- [ז] הכרס הפנימי שנקבה או שנקרע רוב החיצונה. ר' יהודה אומר בגדולה טפח ובקטנה רובה.
- המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ.
- נפלה מן הגג ונשתברו רוב צלעותיה
- ודרוסת הזאב בדקה. ר"י אומר דרוסת הזאב בדקה, ודרוסת הארי בגסה, ודרוסת הנץ בעוף הדק, ודרוסת הנס בעוף הגס.
יכול אף נפחת הגלגולת ולא ניקב קרום של מוח? נקב הלב ולא לבית חללו? נשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה? ניטל הכבד ונשתייר הימנו כזית? המסס ובית הכוסות שנקבו זה לתוך זה? [ט] נטלו הכליות, ניטל הטחול, ניטל לחי התחתון? נטלה האם שלה וחרותה(?) בידי שמים? תלמוד לומר 'נבילה וטריפה' -- מה נבלה שאין כמוה חיה אף טריפה שאין כמוה חיה, יצאת זו שכמוה חיה.
[י] יכול אפילו אכלה הרדופני או שאכלה צואת תרנגולים או ששתתה מים הרעים? תלמוד לומר 'נבילה וטריפה' -- מה נבלה שאינה בת חיים אף טריפה שאינה בת חיים.
הגלודה -- ר' מאיר מכשיר וחכמים אוסרים. ומודים שאם נשתייר עליה עור כסלע שהיא כשירה.
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק ד (עריכה)
- [א] מנין לרבות חמש חטאות מתות? תלמוד לומר "ממעלי הגרה..טמא..."[1]
- מנין לרבות פסולי המוקדשים? תלמוד לומר "וממפריסי הפרסה..טמא..."[2].
- מנין לרבות חלב חמש חטאות מתות? תלמוד לומר "ממעלי הגרה..טמא".
- מנין לרבות חלב פסולי המוקדשין? תלמוד לומר "וממפריסי הפרסה..טמא".
מנין לרבות חלב בהמה טמאה?
- ודין הוא! אסר בהמה טמאה, אסר ענבים בנזיר. מה ענבים בנזיר -- עשה מה שיוצא מהם כמותם, אף בהמה טמאה -- נעשה את שיוצא מהם כמותם.
- [ב] הין! אם עשה את היין כענבים -- שהוא כגופן! נעשה חלב בהמה כבהמה שאינה כגופה?!
- רבן שמעון בן גמליאל אומר, אם עשה את היין כענבים בנזיר -- שאסור בפסולתם! נעשה חלב בהמה כבהמה שאין אסור בפסולתה?!
- תרומה תוכיח! שאין אסור בפסולתה ועשה את שיוצא ממנה כמותה!
- [ג] הין! אם החמיר בתרומה באיסור חמור נחמיר בבהמה באיסור קל?!
- תלמוד לומר "גמל" "גמל" שני פעמים -- אם אינו ענין לבשרה תנהו ענין לחלבה.
[ד] יכול אף בשר מהלכי שתים וחלב מהלכי שתים יהא בלא תעשה על אכילתן?
- ודין הוא! ומה אם בהמה -- שהקלת במגעה -- החמרת בחלבה, מהלכי שתים -- שהחמיר במגען -- אינו דין שנחמיר בחלבם?!
- תלמוד לומר "זה" -- זה טמא ואין חלב מהלכי שתים טמא.
- אוציא את החלב שאינו נוהג בכל ולא אוציא את הבשר שנוהג בכל?...
- תלמוד לומר "זה טמא הוא" -- זה בלא תעשה על אכילתו ואין בשר מהלכי שתים וחלב מהלכי שתים בלא תעשה על אכילתן.
[ה] "את הגמל כי מעלה גרה הוא..ואת השפן כי מעלה גרה הוא..ואת הארנבת כי מעלה גרה היא" מה תלמוד לומר? אם לתיקון המקרא הרי כבר נאמר 'הגמל והארנבת והשפן כי מעלה גרה המה', ולמה באו? לרבות את הריבוי שאמרנו.
[ו] "את הגמל כי מעלה גרה הוא" מה תלמוד לומר? שיכול יתירנו סימן אחד.
- ודין הוא! ומה אם חזיר -- שמפריס פרסה -- טמא, גמל -- שאין מפריס פרסה -- אינו דין שיהא טמא?!
- אילו כן הייתי אומר מי אוסר את החזיר? גרה! היא תתיר גמל!
- תלמוד לומר "את הגמל כי מעלה גרה היא"
- יאמר בגמל וקל וחומר לחזיר? ומה גמל שמעלה גרה טמא, חזיר -- שאינו מעלה גרה -- אינו דין שיהא טמא?!
- [ז] אילו כן הייתי אומר מי אוסר את הגמל? פרסה! והוא תתיר את החזיר!
- תלמוד לומר "ואת החזיר כי מפריס פרסה ולא גרה טמא הוא".
- ^ עי' בפי' המלבי"ם שהכוונה אל חמשה מתוך ששה פעמים שכתוב בתורה את המילים "טמא הוא לכם"/ ולא הגהתי כך בתוך הספרא עצמו היות שגם המלבי"ם לא הגיה בטקסט הספרא שלו -- ויקיעורך
- ^ כהערה הנ"ל, עפ"פ המלבי"ם דריש כאן מפעם הששית שכתוב "טמא הוא לכם", עיי"ש -- ויקיעורך
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "ויקרא יא ד"
קטגוריה זו מכילה את 28 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 28 דפים.