ספרא על ויקרא יא ד

<< | ספרא על ויקרא • פרק י"א • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

ויקרא י"א, ד':

אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִֽמַּעֲלֵי֙ הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִסֵ֖י הַפַּרְסָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָ֠ל כִּֽי־מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜ה ה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃

<< · ספרא על ויקרא · יא · ד · >>

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק ג (עריכה)

[ג] "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה"-- יש לך במעלי גרה שאין אתה אוכל. ואיזה? זה טהור שנולד מן הטמא.

• [ד] או אינו אלא טמא שנולד מן הטהור?...
• תלמוד לומר 'גמל טמא הוא' -- זה טמא ואין זה טמא.

ר' שמעון אומר מה תלמוד לומר "גמל" "גמל" (ויקרא יא, ד) (דברים יד, ז) שני פעמים?    אחד גמל שנולד מן הגמלה ואחד גמל שנולד מן הפרה.

[ה] "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה"-- יש לך במעלי הגרה ובמפריסי הפרסה שאי אתה אוכל, ואלו הן הטריפות:

• נקובת הושט
• ופסוקת הגרגרת ברובה
• נשברה השדרה ונפסק החוט שלה
• נקב קרום של מוח
• נקב הלב לבית חללו
• נטל הכבד ולא נשתייר הימנו כלום
• הריאה שנקבה או שחסרה. ר' שמעון אומר עד שתנקב לבית הסמפונות.
• נקבה הקיבה
• נקבו הדקים.
• ריב"י אומר אף נקבה המרה פסולה.
• [ז] הכרס הפנימי שנקבה או שנקרע רוב החיצונה. ר' יהודה אומר בגדולה טפח ובקטנה רובה.
• המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ.
• נפלה מן הגג ונשתברו רוב צלעותיה
• ודרוסת הזאב בדקה. ר"י אומר דרוסת הזאב בדקה, ודרוסת הארי בגסה, ודרוסת הנץ בעוף הדק, ודרוסת הנס בעוף הגס.

יכול אף נפחת הגלגולת ולא ניקב קרום של מוח? נקב הלב ולא לבית חללו? נשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה? ניטל הכבד ונשתייר הימנו כזית? המסס ובית הכוסות שנקבו זה לתוך זה? [ט] נטלו הכליות, ניטל הטחול, ניטל לחי התחתון? נטלה האם שלה וחרותה(?) בידי שמים?    תלמוד לומר 'נבילה וטריפה' -- מה נבלה שאין כמוה חיה אף טריפה שאין כמוה חיה, יצאת זו שכמוה חיה.

[י] יכול אפילו אכלה הרדופני או שאכלה צואת תרנגולים או ששתתה מים הרעים?    תלמוד לומר 'נבילה וטריפה' -- מה נבלה שאינה בת חיים אף טריפה שאינה בת חיים.

הגלודה -- ר' מאיר מכשיר וחכמים אוסרים. ומודים שאם נשתייר עליה עור כסלע שהיא כשירה.

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק ד (עריכה)

• [א] מנין לרבות חמש חטאות מתות?    תלמוד לומר "ממעלי הגרה..טמא..."^[1]
• מנין לרבות פסולי המוקדשים?    תלמוד לומר "וממפריסי הפרסה..טמא..."^[2].
• מנין לרבות חלב חמש חטאות מתות?    תלמוד לומר "ממעלי הגרה..טמא".
• מנין לרבות חלב פסולי המוקדשין?    תלמוד לומר "וממפריסי הפרסה..טמא".

מנין לרבות חלב בהמה טמאה?

• ודין הוא! אסר בהמה טמאה, אסר ענבים בנזיר. מה ענבים בנזיר -- עשה מה שיוצא מהם כמותם, אף בהמה טמאה -- נעשה את שיוצא מהם כמותם.
• [ב] הין! אם עשה את היין כענבים -- שהוא כגופן! נעשה חלב בהמה כבהמה שאינה כגופה?!
• רבן שמעון בן גמליאל אומר, אם עשה את היין כענבים בנזיר -- שאסור בפסולתם! נעשה חלב בהמה כבהמה שאין אסור בפסולתה?!
• תרומה תוכיח! שאין אסור בפסולתה ועשה את שיוצא ממנה כמותה!
• [ג] הין! אם החמיר בתרומה באיסור חמור נחמיר בבהמה באיסור קל?!
• תלמוד לומר "גמל" "גמל" שני פעמים -- אם אינו ענין לבשרה תנהו ענין לחלבה.

[ד] יכול אף בשר מהלכי שתים וחלב מהלכי שתים יהא בלא תעשה על אכילתן?

• ודין הוא! ומה אם בהמה -- שהקלת במגעה -- החמרת בחלבה, מהלכי שתים -- שהחמיר במגען -- אינו דין שנחמיר בחלבם?!
• תלמוד לומר "זה" -- זה טמא ואין חלב מהלכי שתים טמא.
• אוציא את החלב שאינו נוהג בכל ולא אוציא את הבשר שנוהג בכל?...
• תלמוד לומר "זה טמא הוא" -- זה בלא תעשה על אכילתו ואין בשר מהלכי שתים וחלב מהלכי שתים בלא תעשה על אכילתן.

[ה] "את הגמל כי מעלה גרה הוא..ואת השפן כי מעלה גרה הוא..ואת הארנבת כי מעלה גרה היא" מה תלמוד לומר?   אם לתיקון המקרא הרי כבר נאמר 'הגמל והארנבת והשפן כי מעלה גרה המה', ולמה באו?     לרבות את הריבוי שאמרנו.

[ו] "את הגמל כי מעלה גרה הוא" מה תלמוד לומר?    שיכול יתירנו סימן אחד.

• ודין הוא! ומה אם חזיר -- שמפריס פרסה -- טמא, גמל -- שאין מפריס פרסה -- אינו דין שיהא טמא?!
• אילו כן הייתי אומר מי אוסר את החזיר? גרה! היא תתיר גמל!
• תלמוד לומר "את הגמל כי מעלה גרה היא"

• יאמר בגמל וקל וחומר לחזיר? ומה גמל שמעלה גרה טמא, חזיר -- שאינו מעלה גרה -- אינו דין שיהא טמא?!
• [ז] אילו כן הייתי אומר מי אוסר את הגמל? פרסה! והוא תתיר את החזיר!
• תלמוד לומר "ואת החזיר כי מפריס פרסה ולא גרה טמא הוא".

1. עי' בפי' המלבי"ם שהכוונה אל חמשה מתוך ששה פעמים שכתוב בתורה את המילים "טמא הוא לכם"/ ולא הגהתי כך בתוך הספרא עצמו היות שגם המלבי"ם לא הגיה בטקסט הספרא שלו -- ויקיעורך
2. כהערה הנ"ל, עפ"פ המלבי"ם דריש כאן מפעם הששית שכתוב "טמא הוא לכם", עיי"ש -- ויקיעורך