מ"ג שמות טז ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו [תלינו] עלינו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהוָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְהוָה וְנַחְנוּ מָה כִּי תלונו [תַלִּינוּ] עָלֵינוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה בְּשׇׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְהֹוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תלונו תַלִּ֖ינוּ עָלֵֽינוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְצַפְרָא וְתִחְזוֹן יָת יְקָרָא דַּייָ בְּדִשְׁמִיעָן קֳדָמוֹהִי תּוּרְעֲמָתְכוֹן עַל יְיָ וְנַחְנָא מָא אֲרֵי מִתְרָעֲמִתּוּן עֲלַנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְצַפְרָא יִתְגְּלֵי עֲלֵיכוֹן יְקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ כַּד שְׁמִיעַן קֳדָמוֹי יַת תּוּרְעֲמַתְכוֹן קֳדָם יְיָ וַאֲנַחְנָא מָה אֲנַן חֲשִׁיבִין אֲרוּם אִתְרַעַמְתּוּן עֲלָנָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲנַן מָה אֲנָן חֲשִׁיבִין: |
רש"י
"את תלנותיכם על ה'" - כמו אשר על ה'
"ונחנו מה" - מה אנחנו חשובין
"כי תלינו עלינו" - שתרעימו עלינו את הכל את בניכם ונשיכם ובנותיכם וערב רב ועל כרחי אני זקוק לפרש תלינו בל' תפעילו מפני דגשותו וקרייתו שאלו היה רפה הייתי מפרשו בל' תפעלו כמו (שמות יז) וילן העם על משה או אם היה דגוש ואין בו יו"ד ונקרא תלונו הייתי מפרשו ל' תתלוננו עכשיו הוא משמע תלינו את אחרים כמו במרגלים (במדבר יד) וילינו עליו את כל העדה
[ט] את תלונותיכם על ה' אשר על ה'. כלומר שלא היתה התלונה רק על משה ואהרן, דכתיב (ר' פסוק ב) "וילונו על משה ואהרן וגו'", ואם כן למה אמר "תלונותיכם על ה'", אלא כך אמר - כי אותה תלונה שהתלוננתם עלי - על ה' הוא, ולא עלינו כלל, כדמסיק "ונחנו מה":
[י] ונקרא תלונו כו'. פירוש שהייתי אומר כי הדגש לחסרון תי"ו 'תתלוננו', שהדגש מורה על חסרון תי"ו, "אל תטמאו בכל אלה" (ויקרא י"ח, כ"ד) כמו 'אל תתטמאו בכל אלה', לכך אילו נקוד "תלונו" היה גם כן פירושו פעל עומד שהוא כמו 'תתלננו' שהוא פעל עומד, לכך כתיב "תלינו" ודגש בלמ"ד לומר שהוא יוצא:
[יא] עכשיו הוא משמע תלינו את אחרים. פירוש כי "תלינו" פעל עומד, כי "וילן העם על משה" (להלן יז, ג) הוא פעל עומד,"וילינו עליו את כל העדה" (במדבר י"ד, ל"ו) הוא פעל יוצא, וכדי שלא תפרש כאן "כי תלינו" כמו "וילן העם על משה" פעל עומד - בא בדגש, כדי להורות שהוא יוצא. כי הדגש משמש כן בכל מקום להוציא הפעלים, כמו "שכן" (להלן מ, לה) פעל עומד, "שיכן" (תהלים ע"ח, ס') פעל יוצא. "טמא" (ויקרא י"א, ד') פועל עומד, "טימא את דינה אחותם" (בראשית ל"ד, י"ג) פעל יוצא. הרי כי בנין הדגש הוא יוצא לזולתו, וזהו מפני הדגש שבבנין, ולפיכך מורה הדגש להוציא הפעל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל ה' – כְּמוֹ אֲשֶׁר עַל ה'.
וְנַחְנוּ מָה – מָה אֲנַחְנוּ חֲשׁוּבִין?
כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ – שֶׁתַּרְעִימוּ עָלֵינוּ אֶת הַכֹּל: אֶת בְּנֵיכֶם וּנְשֵׁיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְעֵרֶב רַב. וְעַל כָּרְחִי אֲנִי זָקוּק לְפָרֵשׁ תַּלִּינוּ בִּלְשׁוֹן תַּפְעִילוּ, מִפְּנֵי דַּגְשׁוּתוֹ וּקְרִיָּתוֹ; שֶׁאִלּוּ הָיָה רָפֶה – הָיִיתִי מְפָרְשׁוֹ בִּלְשׁוֹן תִּפְעֲלוּ, כְּמוֹ "וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה" (שמות יז,ג). אוֹ אִם הָיָה דָּגוּשׁ וְאֵין בּוֹ יוֹ"ד, וְנִקְרָא תִּלּוֹנוּ – הָיִיתִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן תִּתְלוֹנְנוּ. עַכְשָׁו הוּא מַשְׁמָע תַּלִּינוּ אֶת אֲחֵרִים, כְּמוֹ בַּמְּרַגְּלִים: "וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה" (במדבר יד,לו).
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הערות
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •