קטגוריה:בראשית מח ו
נוסח המקרא
ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם
וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם.
וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃
וּ/מוֹלַדְתְּ/ךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵי/הֶ֖ם לְ/ךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵי/הֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּ/נַחֲלָתָֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּבְנִין דְּתוֹלֵיד בָּתְרֵיהוֹן דִּילָךְ יְהוֹן עַל שׁוֹם אֲחֵיהוֹן יִתְקְרוֹן בְּאַחְסָנַתְהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּבְנָךְ דִי תוֹלִיד בַּתְרֵיהוֹן דִילָךְ יְהוֹן עַל שׁוּם אֲחֵיהוֹן יִתְקְרוּן בְּאַחְסַנְתְּהוֹן: |
רש"י
[ז] ואף על פי שנחלקה הארץ לגלגולת. פירוש ואם כן מאי רבותא דאפרים ומנשה על שאר בני יוסף, שהרי לפי הגלגולת נחלק, ומתרץ דלא נקראו שבטים רק אלו, ויהיה פירוש הכתוב "על שם אחיהם יקראו בנחלתם" שלא יקראו שאר הבנים שבטים. והקשה הרא"ם דאפילו נאמר שלא נחלקה הארץ רק לגלגולת - אכתי איכא טובא, דלא נתנו לשאר בני יוסף שום חלק כלל, כדמשמע מקרא דכתיב (במדבר כ"ו, נ"ג) "לאלה תחלק הארץ" והם אפרים ומנשה, ואם כן טובא איכא. והם דברים תמוהים, חדא - דאפילו אם היה זה בא רש"י ליישב - מה מעלת אפרים ומנשה כנגד שאר שבטים שאמר הכתוב "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי", ומפני שאמר שיהיה להם שם בשבטים לענין הנחלה, ועל זה אמר מה שם שייך באפרים ומנשה משאר שבטים. ועוד כי איך יתכן שלא יהיה נותן לבני יוסף חלק כלל, ובין למאן דאמר ליוצאי מצרים נחלק ובין למאן דאמר לבאי הארץ נחלק - סוף סוף יוצאי מצרים היו או באי הארץ היו, ואיך לא יהיה נותן להם חלק, דממה נפשך אם היו ליוסף בנים עוד זולת אפרים ומנשה היו נכללים במנין אפרים ומנשה, כדכתיב "על שם אחיהם יקראו בנחלתם", והוא הדין לענין מספר לצורך הנחלה "על שם אחיהם" היו, ו"לאלה" (שם) גם כן עליהם קאי, או שלא היו לו ליוסף עוד בנים כלל, ולפיכך לא הוצרך לכתוב בפרשת פנחס (במדבר כ"ו, כ"ח-ל"ז) מספר שאר בני יוסף זולת אפרים ומנשה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" לך יהיו" יקראו בית יוסף ויתברכו בברכותיך:
" על שם אחיהם יקראו בנחלתם" כל אחד מבני מנשה יקרא כאחיו על שם מנשה לנחול עמם בנחלתו וכן כל אחד מבני אפרים יקרא כאחיו על שם אפרים לנחול עמם בנחלת אפרים:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
במתנה זו עולמית לא היה שלו רק כ"ז שהיה בא"י שנחשבת כשלי לענין שיחול עליה קדושת א"י, אבל אחר שיצא למצרים ולא היה עתיד לחזור לשם נסתלק זכותו והורק ליד בניו, שמאז זכו זרעו בארץ וכן אפרים ומנשה, אבל הבנים שנולדו ליוסף אחר ביאת יעקב אין להם זכות עוד. [ואמר על שם אחיהם יקראו, לבלי יאמר שיקראו על שם יוסף ויהיה שבט
בפ"ע ע"ש יוסף]:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ויש לנו לחקור זאת למה הוציא יעקב את יוסף ממנין השבטים כמו שמצינו שלא נמנה בכלל השבטים כי אם אפרים ומנשה ולמה לא ימנה הוא גם כן ויהיו י"ד שבטים עם לוי כי ה' אמר אליו שיהיו ממנו ב' שבטים נוספים לא שיעקר שם יוסף. גם צריך לדעת מי אמר ליעקב כי ב' הגוים שאמר לו ה' שיהיו ממנו הם בני יוסף ולא בני שאר בניו ויותר היה לו לתלות ולומר שהם פרץ וזרח שהם ביותר מעולים כפי האמת שהם שלשלת המלוכה. ואולי כי בני יהודה נרמזו במה שאמר לו עוד שם ה' ומלכים מחלציך יצאו. אלא מי יאמר שכוונת ה' באומרו ומלכים מחלציך וגו' היא זאת. ועוד אחרת דלמא הם הם גוי וקהל גוים הם הם המלכים. ועוד מי יאמר שאין הדברים נאמרים על בני שאר האחים:
אכן במה שנשכיל על דבר הבורא שאמר אליו בנבואה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו פשט הדברים יגיד שעל יעקב הוא אומר שממנו יצאו לא מבניו:
אלא יש לדעת מאמרם ז"ל (זהר ח"א ק"פ) כי יוסף הוא בחינת נפש יעקב. והוא שרמז הכתוב באומרו (ל"ז ב') אלה תולדות יעקב יוסף. והוא אומרו (תהלים, עז) בני יעקב ויוסף, ורמזו חכמי אמת כי הוא בחינת מילוי הוא"ו שהמילוי כאות עצמו. ועל פי הקדמה זו יתיישבו כל הדקדוקים, כי יוסף הוא בחינת יעקב ובמדרגת אב לשבטים יקרא כרשום גם כן באומרו בני יעקב ויוסף, וכפי זה כשאמר ה' ליעקב שיצאו ממנו עוד בנים זה יעקב זה יוסף ולזה לא הלביש הנבואה בשאר בניו, ולזה דקדק לומר ב' בניך וגו' לי הם פירוש במדרגת בני יעקב לא במדרגת בני בניו ולזה הוסיף לבאר ואמר כראובן ושמעון, ומעתה הרי יוסף במדרגת אב כיעקב ואין האב נמנה עם הבנים בגדר אחד כמו שאין יעקב נמנה עם השבטים:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח ו.
יעקב מאמץ את בני יוסף
כמה בנים היו ליוסף?
יעקב דבר כמחוקק מושלם וכיסה את האפשרות שליוסף יהיו ילדים נוספים שירצו להצטרף לבני ישראל: "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם."
אולם האם היו ליוסף בנים נוספים?
בפקודת אדוני ספרו משה ואלעזר את בני ישראל: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם" (במדבר כו ב).
- נאמר: "בְּנֵי יוֹסֵף, לְמִשְׁפְּחֹתָם מְנַשֶּׁה, וְאֶפְרָיִם" (ביאור:בראשית כו כח) בלבד.
- בבניהם של אפרים ומנשה לא מוזכרים בנים של יוסף שאומצו עלי ידי מנשה ואפרים.
- למנשה היה בן אחד: "מָכִיר" (במדבר כו כט)
- לאפרים היו שלושה בנים: "שׁוּתֶלַח, בֶכֶר, תַחַן" (במדבר כו לה)
לא נראה שליוסף היו בנים נוספים שהצטרפו לבני ישראל. זה לא מונע שהיו לו בנות, או בנים שנפרדו מעם ישראל.
עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם
יעקב קרע את מנשה ואפרים מיוסף ועשה אותם לבניו "לִי הֵם" (ביאור:בראשית מח ה). הם נהפכו לשבטים בבני ישראל, ויזכו לנחלה בארץ המובטחת.
יעקב חשש שיוסף יקבל תמריץ לעשות מספר רב של ילדים נוספים, וכך הוא יזכה ליותר שבטים. כדי למנוע זאת הוא הוסיף את המשפט הזה והגביל שרק הילדים שנולדו לפני שהוא הגיע למצרים יחשבו לבניו (ביאור:בראשית מח ה).
אולם מה יקרה לבנים נוספים של יוסף?
- יעקב אמר: הילדים הנוספים "לְךָ יִהְיוּ" - כלומר ילדים נוספים יהיו בני יוסף, ויקיימו את שבט יוסף. אם יוסף היה מביא ילדים נוספים, אפשרי שהיה נוצר המצב כמו עם פרץ שזכה במשפחה וגם ששני בניו הקימו משפחה בשבט יהודה (במדבר כו כ-כא)
- אולם יעקב ממשיך: "עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם" - כלומר, אפילו אם ליוסף יהיו בנים נוספים הם לא ימשיכו את שבט יוסף ולא יקבלו נחלה בכנען, אלא יתמזגו לאפרים ומנשה ויהיו חלק מהם. במידה מסוימת החלק הזה של המשפט סותר את החלק הראשון, שהבנים הנוספים יהיו ליוסף, כשבט יוסף.
יוסף קיבל את גורלו ולא הביא ילדים נוספים כדי לא לסבך את המשפחה ואת שאלת הבכורה והשלטון בעם.[1]
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ לפחות בתקופה הזו, עד ששבט לוי פוזר בכל השבטים ולא קיבל נחלה, היו 13 שבטים לבני ישראל, ואם ליוסף היו בנים נוספים אז היו 14 שבטים.
דפים בקטגוריה "בראשית מח ו"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.