פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר ליוסף" - אחד מן המגידים והרי זה מקרא קצר וי"א אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד וכשחלה יעקב בארץ גושן הלך אפרים אצל אביו למצרים להגיד לו

"ויקח את שני בניו עמו" - כדי שיברכם יעקב לפני מותו

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגד" - המגיד ליעקב ולא פי' מי והרבה מקראות קצרי לשון

"ויתחזק ישראל" - אמר אע"פ שהוא בני מלך הוא אחלק לו כבוד מכאן שחולקין כבוד למלכות וכן משה חלק כבוד למלכות וירדו כל עבדיך אלה אלי (שמות יא) וכן אליהו וישנס מתניו וגו' (מ"א יח)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתיך לקהל עמים" - בשרני שעתידים לצאת ממני עוד קהל ועמים ואע"פ שאמר לי גוי וקהל גוים גוי אמר לי על בנימין קהל גוים הרי שנים לבד מבנימין ושוב לא נולד לי בן למדני שעתיד אחד משבטי ליחלק ועתה אותה מתנה אני נותן לך

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנולדים לך עד באי אליך" - לפני בואי אליך כלומר שנולדו משפרשת ממני עד שבאתי אצלך

"לי הם" - בחשבון שאר בני הם ליטול חלק בארץ איש כנגדו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומולדתך וגו'" - אם תוליד עוד לא יהיו במנין בני אלא בתוך שבטי אפרים ומנשה יהיו נכללים ולא יהא להם שם בשבטים לענין הנחלה ואע"פ שנחלקה הארץ למנין גולגלותם כדכתיב לרב תרבו נחלתו וכל איש ואיש נטל בשוה חוץ מן הבכורים מ"מ לא נקראו שבטים אלא אלו להטיל גורל הארץ למנין שמות השבטים ונשיא לכל שבט ושבט ודגלים לזה ולזה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואני בבאי מפדן וגו'" - ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם

"כברת ארץ" - מדת ארץ והם אלפים אמה כמדת תחום שבת כדברי ר' משה הדרשן ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון עת הגריד היה שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה

"ואקברה שם" - ולא הולכתיה אפי' לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנא' (ירמיהו לא) קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה יש שכר לפעולתך נאם ה' וגו' ושבו בנים לגבולם ואונקלוס תרגם כרוב ארעא כדי שיעור חרישת יום ס"א ארץ ואומר אני שהיה להם קצב שהיו קורין אותו כדי מחרישה אחת קוריאד"א בלע"ז כדאמרי' כרוב ותני כמה דמסיק תעלא מבי כרבא

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא ישראל את בני יוסף" - בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה

"ויאמר מי אלה" - מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בזה" - הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקודש

"ויאמר קחם נא אלי ואברכם" - זהו שאמר הכתוב (הושע יא) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו תרגלתי רוחי ביעקב בשביל אפרים עד שלקחן על זרועותיו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא פללתי" - לא מלאני לבי לחשוב (נ"א לחקור) מחשבה שאראה פניך עוד פללתי ל' מחשבה כמו (ישעיהו טז) הביאי עצה עשי פלילה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויוצא יוסף אתם" - לאחר שנשקם הוציאם יוסף מעם ברכיו כדי לישבם זה לימין וזה לשמאל לסמוך ידיו עליהם ולברכם

"וישתחו לאפיו" - כשחזר לאחוריו מלפני אביו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את אפרים בימינו משמאל ישראל" - הבא לקראת חברו ימינו כנגד שמאל חברו וכיון שהוא הבכור מיומן לברכה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שכל את ידיו" - כתרגומו אחכמינון בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת כי יודע היה כי מנשה הבכור ואעפ"כ לא שת ימינו עליו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המלאך הגאל אתי" - מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי כענין שנא' ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב וגו' אנכי האל בית אל

"יברך את הנערים" - מנשה ואפרים

"וידגו" - כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתמך יד אביו" - הרימה מעל ראש בנו ותמכה בידו

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ידעתי בני ידעתי" - שהוא הבכור

"גם הוא יהיה לעם וגו'" - שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה עושה נס על ידו

"ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו" - שעתיד יהושוע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל

"וזרעו יהיה מלא הגוים" - כל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בך יברך ישראל" - הבא לברך את בניו יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה

"וישם את אפרים" - בברכתו לפני מנשה להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואני נתתי לך" - לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי וגם אני נתתי לך נחלה שתקבר בה ואיזו זו שכם שנאמר (יהושע כד) ואת עצמות יוסף אשר העלו בנ"י ממצרים קברו בשכם

"שכם אחד על אחיך" - שכם ממש היא תהיה לך חלק אחד יתירה על אחיך

"בחרבי ובקשתי" - כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן ד"א שכם א' הוא הבכורה שיטלו בניו שני חלקים ושכם ל' חלק הוא כתרגומו והרבה יש לו דומים במקרא (תהלים כא) כי תשיתמו שכם תשית שונאי לפני לחלקים (שם ס) אחלקה שכם (הושע ו) דרך ירצחו שכמה איש חלקו (צפניה ג) לעבדו שכם אחד

"אשר לקחתי מיד האמורי" - מיד עשו שעשה מעשה אמורי ד"א שהיה צד אביו באמרי פיו

"בחרבי ובקשתי" - היא חכמתו ותפלתו (ועיין ברא"ם שכתב דא"א לפרש על חרבם של שמעון ולוי דהא לא עשו מדעתו שהרי כעס עליהם ע"ז ולענ"ד בלא"ה א"א לפרש עליהם דמה נתינת טעם יהיה על שנתנו ליוסף מפני שלקחוהו שמעון ולוי בחרבם ובקשתם והלא אדרבה מזה הטעם ראוי שינתן לשמעון ולוי ולא ליוסף ודו"ק)