רש"י על בראשית מח
<< · רש"י על בראשית · מח · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
"כברת ארץ" - מדת ארץ והם אלפים אמה כמדת תחום שבת כדברי ר' משה הדרשן ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון עת הגריד היה שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה
"ואקברה שם" - ולא הולכתיה אפי' לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנא' (ירמיהו לא) קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה יש שכר לפעולתך נאם ה' וגו' ושבו בנים לגבולם ואונקלוס תרגם כרוב ארעא כדי שיעור חרישת יום ס"א ארץ ואומר אני שהיה להם קצב שהיו קורין אותו כדי מחרישה אחת קוריאד"א בלע"ז כדאמרי' כרוב ותני כמה דמסיק תעלא מבי כרבאפסוק ח
פסוק ט
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טז
"יברך את הנערים" - מנשה ואפרים
"וידגו" - כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהםפסוק יז
פסוק יט
"גם הוא יהיה לעם וגו'" - שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה עושה נס על ידו
"ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו" - שעתיד יהושוע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל
"וזרעו יהיה מלא הגוים" - כל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילוןפסוק כ
פסוק כב
"שכם אחד על אחיך" - שכם ממש היא תהיה לך חלק אחד יתירה על אחיך
"בחרבי ובקשתי" - כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן ד"א שכם א' הוא הבכורה שיטלו בניו שני חלקים ושכם ל' חלק הוא כתרגומו והרבה יש לו דומים במקרא (תהלים כא) כי תשיתמו שכם תשית שונאי לפני לחלקים (שם ס) אחלקה שכם (הושע ו) דרך ירצחו שכמה איש חלקו (צפניה ג) לעבדו שכם אחד
"אשר לקחתי מיד האמורי" - מיד עשו שעשה מעשה אמורי ד"א שהיה צד אביו באמרי פיו
"בחרבי ובקשתי" - היא חכמתו ותפלתו (ועיין ברא"ם שכתב דא"א לפרש על חרבם של שמעון ולוי דהא לא עשו מדעתו שהרי כעס עליהם ע"ז ולענ"ד בלא"ה א"א לפרש עליהם דמה נתינת טעם יהיה על שנתנו ליוסף מפני שלקחוהו שמעון ולוי בחרבם ובקשתם והלא אדרבה מזה הטעם ראוי שינתן לשמעון ולוי ולא ליוסף ודו"ק)
<< · רש"י על בראשית · מח · >>