מפרשי רש"י על בראשית מח ו
רש"י
"ומולדתך וגו'" - אם תוליד עוד לא יהיו במנין בני אלא בתוך שבטי אפרים ומנשה יהיו נכללים ולא יהא להם שם בשבטים לענין הנחלה ואע"פ שנחלקה הארץ למנין גולגלותם כדכתיב לרב תרבו נחלתו וכל איש ואיש נטל בשוה חוץ מן הבכורים מ"מ לא נקראו שבטים אלא אלו להטיל גורל הארץ למנין שמות השבטים ונשיא לכל שבט ושבט ודגלים לזה ולזה
רש"י מנוקד ומעוצב
וּמוֹלַדְתְּךָ וְגוֹמֵר – אִם תּוֹלִיד עוֹד, לֹא יִהְיוּ בְּמִנְיַן בָּנַי, אֶלָּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִהְיוּ נִכְלָלִים, וְלֹא יְהֵא לָהֶם שֵׁם בַּשְּׁבָטִים לְעִנְיַן הַנַּחֲלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקָה הָאָרֶץ לְמִנְיַן גֻּלְגְּלוֹתָם, כְּדִכְתִיב: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ" (במדבר כו,נד), וְכָל אִישׁ וְאִישׁ נָטַל בְּשָׁוֶה, חוּץ מִן הַבְּכוֹרוֹת (ספרי פנחס קלה), מִכָּל מָקוֹם לֹא נִקְרְאוּ שְׁבָטִים אֶלָּא אֵלּוּ [לְהַטִּיל גּוֹרַל הָאָרֶץ לְמִנְיַן שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וְנָשִׂיא לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וּדְגָלִים לָזֶה וְלָזֶה] (ראו הוריות ו' ע"ב).
מפרשי רש"י
[ו] אם תוליד עוד. שאין לומר שכבר נולדו לו כמשמעות הלשון, שאם כן למה לא לקח אותם לברכם - כמו שלקח אפרים ומנשה לברך אותם (כ"ה ברא"ם). וקשיא הרי לא נולדו ליוסף בנים עוד, ומה כתב לך - כיון שלא היו לו בנים עוד, ואפשר לומר כי היו לו בנים אחרים גם כן, וכיון שהם "על שם אחיהם יקראו בנחלתם" לא הזכירם הכתוב, ובכל מקום שמונה אפרים ומנשה - הם נכללים במספרם. אבל קשיא דלא ידעינן למנות אותם - אם יהיו נמנים עם שבט מנשה או עם שבט אפרים, לכך יש לפרש כי כן פירוש הכתוב - אם אתה רוצה להוליד עוד, שלא יחשוב - אחר שבני הם במנין השבטים, אקח עוד נשים להוליד שבטים כדי שיהיו בני במנין השבטים, לפיכך אמר - אם אתה רוצה להוליד עוד בנים - לא יהיו במנין השבטים, לכך הוצרך יעקב לומר זה כדי שלא יחשוב יוסף שבניו יהיו במנין השבטים וישא נשים. ואילו לא אמר זה - לקח יוסף עוד נשים והיה מוליד. ואפשר עוד לומר כי יעקב הוצרך לומר זה, אף על גב דידע יעקב ברוח הקודש שלא יהיו ליוסף עוד בנים, היה יוסף אומר דאפרים ומנשה הם כראובן ושמעון - וחלקי לא אבדתי, ואם יהיו לי בנים אחרים הם יורשים את נחלתי כמו שאר שבטים, דבשביל שאפרים ומנשה בניו במנין השבטים - עדיין חלק יוסף במקומו עומד לשאר בניו שיוליד, ואף על גב דבסוף לא יוליד בנים, הרי יאמרו אפרים ומנשה - אם היו בנים ליוסף אבינו בניו היו יורשים חלק יוסף, עכשיו דאין לו בנים אנו יורשים חלק יוסף אבינו, ויהיה לנו ג' חלקים, אמר יעקב "ומולדתך וגומר", אם תוליד עוד יהיו על שם אחיהם - לא על נחלתך, ואם כן אין ליוסף חלק בפני עצמו. וכדי שלא יהיו אומרים בני אדם שלא ידע יעקב שלא יהיו עוד ליוסף בנים, אמר "אשר הולדת" לשון עבר, כלומר כמו שאין לך בנים כבר - כך לא תוליד עוד, אלא עיקר דבר זה שלא ירשו בני אפרים ומנשה חלק עוד, ומה שלא אמר דלא יהיה ליוסף עוד חלק, דזה הוה גנאי ליוסף, ויהיו סוברים כי אין ראוי יוסף ליטול חלק בארץ, ונתן לבניו אפרים ומנשה, ולכך אמר "ומולדתך אשר תוליד על שם אחיהם", כלומר דנחלת אפרים ומנשה הוא נחלתך, ולכך "על שם אחיהם יקראו בנחלתם", דאם לא כן באיזה מקום תמצא שיקרא האח על שם אחיו בנחלתו, וזה נכון למדקדק:
[ז] ואף על פי שנחלקה הארץ לגלגולת. פירוש ואם כן מאי רבותא דאפרים ומנשה על שאר בני יוסף, שהרי לפי הגלגולת נחלק, ומתרץ דלא נקראו שבטים רק אלו, ויהיה פירוש הכתוב "על שם אחיהם יקראו בנחלתם" שלא יקראו שאר הבנים שבטים. והקשה הרא"ם דאפילו נאמר שלא נחלקה הארץ רק לגלגולת - אכתי איכא טובא, דלא נתנו לשאר בני יוסף שום חלק כלל, כדמשמע מקרא דכתיב (במדבר כ"ו, נ"ג) "לאלה תחלק הארץ" והם אפרים ומנשה, ואם כן טובא איכא. והם דברים תמוהים, חדא - דאפילו אם היה זה בא רש"י ליישב - מה מעלת אפרים ומנשה כנגד שאר שבטים שאמר הכתוב "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי", ומפני שאמר שיהיה להם שם בשבטים לענין הנחלה, ועל זה אמר מה שם שייך באפרים ומנשה משאר שבטים. ועוד כי איך יתכן שלא יהיה נותן לבני יוסף חלק כלל, ובין למאן דאמר ליוצאי מצרים נחלק ובין למאן דאמר לבאי הארץ נחלק - סוף סוף יוצאי מצרים היו או באי הארץ היו, ואיך לא יהיה נותן להם חלק, דממה נפשך אם היו ליוסף בנים עוד זולת אפרים ומנשה היו נכללים במנין אפרים ומנשה, כדכתיב "על שם אחיהם יקראו בנחלתם", והוא הדין לענין מספר לצורך הנחלה "על שם אחיהם" היו, ו"לאלה" (שם) גם כן עליהם קאי, או שלא היו לו ליוסף עוד בנים כלל, ולפיכך לא הוצרך לכתוב בפרשת פנחס (במדבר כ"ו, כ"ח-ל"ז) מספר שאר בני יוסף זולת אפרים ומנשה: