מפרשי רש"י על דברים יא כז
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק י"א • פסוק כ"ז | >>
• ב • ז • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כג • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
רש"י
"את הברכה" - על מנת אשר תשמעו
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶת הַבְּרָכָה – עַל מְנָת אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ.
מפרשי רש"י
[כט] על מנת אשר תשמעו. פירוש, דהאי "אשר" אינו רוצה לומר דודאי ישמעו, דאם כן לא שייך אחריו (פסוק כח) "והקללה אם לא תשמעו". אלא 'על מנת אשר תשמעו' נותן לפניהם הברכה. והקשה הרא"ם, דלמה לא פירש האי "אשר תשמעו" כמו 'אם', דכן מצינו לשון "אשר" משמש במקום 'אם', כגון "ומולדתך אשר הולדת אחריהם וגו'" (בראשית מ"ח, ו'), דפירושו (רש"י שם) אם תוליד עוד בנים:
ולא הקשה מידי, דכאן קשיא למה שינה בלשון למכתב גבי ברכה לשון "אשר", וגבי קללה לשון "אם" (פסוק כח). אלא כך פירושו, את הברכה נותן אליהם מיד על מנת אשר ישמעו, וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי (גיטין דף עד.), ורצונו של הקדוש ברוך הוא ליתן להם הברכות מיד, ויתחילו הברכות לבא מיד, אלא שנתן להם בתנאי על מנת שישמעו. אבל הקללה נתן להם בלשון "אם", דהוא תנאי שאינו מתחיל עתה, רק אם לא ישמעו - אז תהא הקללה באה. ולא כן הברכה, אשר נתינתה מיד היתה, לכך כתב אצלה "את הברכה אשר תשמעו". ואילו היה אומר 'את הברכה אם תשמעו', לא היתה הברכה אלא כשישמעו, ואם כן מתי היתה באה, כי הברכה כתיב בה 'ברוך אשר אינו מקלה אביו ואמו', כיון שאין זה רק לא תעשה, שלא יעשה דבר זה, אם לא זה היתה שהברכה מיד חלה - מתי יהיה הברכה באה, דלעולם יש ספק שמא חס ושלום יעבור, אלא הברכה באה מיד על מנת אשר ישמעו: