קטגוריה:בראשית מז כו
נוסח המקרא
וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה
וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה.
וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃
וַ/יָּ֣שֶׂם אֹתָ֣/הּ יוֹסֵ֡ף לְ/חֹק֩ עַד־הַ/יּ֨וֹם הַ/זֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְ/פַרְעֹ֖ה לַ/חֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַ/כֹּֽהֲנִים֙ לְ/בַדָּ֔/ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְ/פַרְעֹֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְשַׁוִּי יָתַהּ יוֹסֵף לִגְזֵירָא עַד יוֹמָא הָדֵין עַל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם דִּיהוֹן יָהֲבִין חַד מִן חַמְשָׁא לְפַרְעֹה לְחוֹד אֲרַע כּוּמְרַיָּא בִּלְחוֹדֵיהוֹן לָא הֲוָת לְפַרְעֹה׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְשַׁוִי יוֹסֵף לִגְזֵירָא עַד יוֹמָא הָדֵין עַל אַרְעָא דְמִצְרַיִם לְפַרְעה לְמֵיתַב חוּמְשָׁא מִן עֲלַלְתָּא לְחוֹד אַרְעָא דְכוּמְרַנְיָא בִּלְחוֹדֵיהוֹן לָא הֲוָת לְפַרְעה: |
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז כו.
לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ
וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק
יוסף שם לחוק - "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה, וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם" (ביאור:בראשית מז כו). הפסוק פשוט וברור - חמישית מהתבואה תהיה לפרעה כמס.
לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ
בהתחלת המשפט נאמר: "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם" (ביאור:בראשית מז כה), אז בשביל מה להוסיף "לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ"?
- אנשים פרשו "לַחֹמֶשׁ" זה "חֲמִישִׁית" - כלומר חוזרים בצורה מיותרת על המשפט הקודם, למרות שהוא ברור.
- אולם המילה "לַחֹמֶשׁ" מופיעה מספר פעמים בתנ"ך:
- "וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" (ביאור:בראשית מא לד)
- "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יג יח).
- "וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו" (שמואל ב ב כג)[1]
בכל המקומות האלה הקשר הוא לאוכל: למאגר של אוכל, מצוידים בכל טוב כולל אוכל ונשק, לבטן שהיא מאגר של אוכל.
ידוע ששליטים נהגו להכריח בעלי בתים להאכיל ולהלין את הצבא בחינם, ולקחו אנשים וציוד למלחמה כרצונם.
ברור שאנשים שילמו לפחות חמישית מתבואת השדה כמס לפרעה. אולם התוספת "לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ" מסבירה שפרעה לקח מיסים לפי צרכיו כדי לחמש את צבאו ואת ממשלתו. יוסף לא היה יכול לכבול את פרעה לחמישית בלבד ולמוטט את הממשלה כאשר יש שנת בצורת או כאשר יש מלחמה. פרעה לא היה מוגבל לחמישית בכל התנאים, והיה רשאי לקחת כצרכיו עד שפרעה חשב שהוא חמוש במלואו.
המשפט "וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם" (ביאור:בראשית מז כה) רומז שכל היבול היה חמש ידות, חמש אצבעות, יד שלמה. ניתן להבין שיד שלמה רומזת לאגרוף. כלומר, כאשר פרעה צריך, מותר לו להשתמש באגרוף ולקחת כצרכיו מלא היד.
רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה
יוסף לא רצה שהכוהנים, בעלי כוח רב, יתקיפו אותו ואת פרעה. הכוהנים קיבלו אוכל מפרעה, "כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה, וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה, עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם" (ביאור:בראשית מז כב).
יוסף עצמו הצטרף לכהני מצרים כאשר הוא נשא את "אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית מא מב), וגם בני ישראל חיו על אדמת פרעה בגושן ולא יכלו למכור את אדמתם. בני ישראל חיו על הצאן, ויוסף הטיל מס רק על תבואת השדה ולא על כל עיסוק אחר, לכן בני ישראל היו פטורים ממס, אבל הם טיפלו במקנה של פרעה בחינם.
הערות שוליים
- ^ "הַחֹמֶשׁ" זה מעל המפשעה (groin), ייתכן שבתחתית הבטן.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מז כו"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.