קטגוריה:במדבר כה ו
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל־אֶחָיו֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וּלְעֵינֵ֖י כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִ/בְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַ/יַּקְרֵ֤ב אֶל־אֶחָי/ו֙ אֶת־הַ/מִּדְיָנִ֔ית לְ/עֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וּ/לְ/עֵינֵ֖י כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֑ל וְ/הֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְהָא גּוּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲתָא וְקָרֵיב לְוָת אֲחוֹהִי יָת מִדְיַנֵיתָא לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאִנּוּן בָּכַן בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְהָא גְבַר מִבְּנֵי יִשְרָאֵל אָתָא וְאָחַד בְּבֵלוּרִיתָא דְמִדְיָנֵיתָא וְקָרֵיב יָתָהּ לְוַת אָחוֹהִי לְמֶחֱמֵי משֶׁה וּלְמֶחֱמֵי כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל עָנֵי וְכֵן אָמַר לְמשֶׁה מַה דָא לְמִקְרַב לְגַבָּהּ וְאִין אָמַר אַנְתְּ דַאֲסִירָא הִיא הֲלָא אַנְתָּ נְסֵיבַת יַת מִדְיָינֵיתָא בְּרַת יִתְרוֹ וְכַדִי שָׁמַע משֶׁה רָתַח וְאִשְׁתְּלֵי וְאִינוּן בַּכְיַין וְקַרְיַין שְׁמַע וְקַיְמִין בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְהָא גְבַר מִבְּנֵי יִשְרָאֵל אָתָא וּקְרֵיב לְוַת אָחוֹי יַת מִדְיָנִיתָא קֳדָם משֶׁה וְקָדָם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל וְהָא אִינוּן בַּכְיַין בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא: |
רש"י (כל הפרק)
"והנה איש מבני ישראל בא" - נתקבצו שבטו של שמעון אצל זמרי שהיה נשיא שלהם ואמרו לו אנו נדונין במיתה ואתה יושב וכו' כדאיתא באלו הן הנשרפין
"את המדינית" - כזבי בת צור
"לעיני משה" - אמרו לו משה זו אסורה או מותרת א"ת אסורה בת יתרו מי התירה לך וכו' כדאיתא התם
"והמה בכים" - נתעלמה ממנו הלכה (כל הבועל ארמיתצ קנאים פוגעים בו) געו כולם בבכיה בעגל עמד משה כנגד ששים רבוא שנאמר ויטחן עד אשר דק וגו' וכאן רפי ידיו אלא כדי שיבא פינחס ויטול את הראוי לורשב"ם (כל הפרק)
ויקרב אל אחיו: להזנותה, כדכתיב לא תקרבו לגלות ערוה:
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ויקרב אל אחיו את המדינית. היה ראוי שיאמר הכתוב והנה איש בא ושמו זמרי נשיא בית אב לשמעוני ויקרב אל אחיו את המדינית ושמה כזבי בת צור, אבל לא רצה הכתוב להזכיר הרשע הזה בשמו שהיה סבת המגפה עד שנעשית בו נקמה ועד שנתן לפנחס שכרו, ואז הזכירם בשמם ושם איש ישראל המוכה וגו' ושם האשה המוכה, וזהו להודיענו שבחו של פנחס שאע"פ שזה נשיא וזו בת מלך לא מנע מלהרגם.
לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל. לא חלק כבוד לשמים ולבריות.
והמה בוכים. היו בני ישראל בוכים מפני המגפה שהתחילה בהם חרון אף של מקום. ודרשו רז"ל שהיו בוכים על שנתעלמה הלכה ממשה שהרי אמר לה זמרי השמעי לי אמרה לו איני נשמעת לך אלא למשה ולאלעזר שאני בת מלך, אמר לה אני גדול כמותן שלעיניהם אני מביאך, תפשה בבלוריתה והביאה אצל משה אמר לו, בן עמרם זו אסורה או מותרת, אם תאמר אסורה בת יתרו מי התירה לך, מיד נתעלמה ממנו הלכה, געו כלם בבכיה, היינו דכתיב והמה בוכים פתח אהל מועד, למה בוכים וכי תעלה על דעתך שרפו ידיו של משה שעמד כנגד ששים רבוא, שנאמר (שמות לב) ויקח את העגל אשר עשו וישרוף באש, אלא כדי שיבא פנחס ויטול שכרו, וע"ז נאמר (משלי ל) זרזיר מתנים או תיש וגו', ודרשו רז"ל על זמרי, ומלך זה משה שלא היתה לו תקומה עמו, לפי שנתעלמה ממנו הלכה.מלבי"ם (כל הפרק)
"והנה", אז בא נשיא בית אב משבט שמעון ויקרב אל אחיו, ואנשי שבטו היו בעזרו לחזק את ידו וזה הי' לעיני משה והסנהדרין שנתקבצו בפתח א"מ לעשות דין בהחוטאים ועי"כ רפו ידיהם מלעשות משפט בחוטאים ולהשיב אף ה', רק שבכו פתח א"מ, כי לא ידעו מה לעשות. והנה אף שנאמר שלא נעלם מהם הא דהבועל ארמית קנאים פוגעים בו בכ"ז לא יכלו לפגוע בו רק בשעת מעשה וגם אין מורין כן לשואל כמ"ש הרמב"ם (פי"ב מה' א"ב), ואם היה זמרי מקדים א"ע והורג את הבא להרגו פטור, וע"כ לא ידעו מה לעשות, בשגם
שפחדו משבט שמעון שחזקו ידי זמרי נשיאם:מדרש ספרי (כל הפרק)
עמד וכינס כ"ד אלף משבטו ובא לו אצל כזבי, אמר לה: השמעי לי! אמרה לו: איני נשמעת אלא לגדול שבכם, כיוצא כמשה רבך. אמר לה: אף אני רב השבט כמו כן, ונשמעה לו, ולא עוד אלא שאני גדול משבטו, שאני לשני והוא לשלישי.
אחזה בידו והעמידה באמצע כל ישראל, שנאמר "והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בוכים פתח אהל מועד".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר כה ו.
והמה בוכים פתח אוהל מועד
(במדבר כה ו): "וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא, וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד".
הפסוק מתאר חוסר-אונים של משה רבנו. הוא רואה אדם חוטא ואינו מסוגל להגיב - הוא מסוגל רק לבכות.
מדוע? הרי זו לא הפעם הראשונה שבני-ישראל חוטאים. בחטא העגל (שמות לב), היו חוטאים רבים, ומשה ידע להגיב בתקיפות. כך גם בחטא המרגלים (במדבר יג) והמעפילים (במדבר יד). מה נשתנה החטא הזה?
נראה שהחטאים הקודמים נבעו מתוך חולשה ותאוה. בחטא העגל, בנ"י נחלשו מרוב המתנה למשה, והתאוו לדמות שתנהיג אותם. בחטא המרגלים, בנ"י נחלשו מהדיווח המאיים של המרגלים, והתאוו לחזור לביטחון המדומה במצרים.
אבל כאן, החטא נעשה בגאווה והפגנתיות. החוטא לא רק חטא בסתר כדי להרגיע את תאוותו, אלא הפגין את חטאו בגאווה לעיני כל ישראל. משה, הענו מכל אדם, לא מסוגל להגיב לגאווה - במיוחד לא גאווה על חטא. לכן הוא יכל רק לבכות.
הקבלות
1. ראו עוד שישה מקומות שבהם משה לא ידע איך לנהוג .
2. לצערנו אנו רואים תופעה דומה בימינו. מנהיגי ישראל ידעו בעבר להפגין בתקיפות נגד מצעדי התועבה (ראו למשל כתבה מתחילת ה'תשס"ז: בראש מטה נגד מצעד התועבה – הרב עובדיה יוסף / ערוץ 7 ). אולם בימינו כמעט ולא שומעים אותם. הסיבה הרשמית היא, שהם לא רוצים שבחורי הישיבות יראו שיש מעשי-תועבות כאלה בעולם: "מפני כבודם של צעירי הצאן קודשים, שלא ידעו שיש דברים כאלה" ( הרב שלמה עמאר, י"ז באב ה'תשע"ה ). במקום למחות ברחובות, הם נשארים בישיבה ובוכים.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-08-03.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר כה ו"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.