פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשטים" - כך שמה

"לזנות אל בנות מואב" - ע"י עצת בלעם כדאיתא בחלק

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישתחוו לאלהיהן" - כשתקף יצרו עליו ואומר לה השמעי לי והיא מוציא לו דמות פעור מחיקה ואומרת לו השתחוה לזה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פעור" - על שם שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאן רעי וזו היא עבודתו

"ויחר אף ה' בישראל" - שלח בהם מגפה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קח את כל ראשי העם" - לשפוט את העובדים לפעור

"והוקע אותם" - את העובדים והוקע היא תלייה כמו שמצינו בבני שאול והוקענום לה' ושם תליה מפורשת בע"א בסקילה וכל הנסקלים נתלין

"נגד השמש" - לעין כל ומ"א השמש מודיע את החוטאים הענן נקפל מכנגדו והחמה זורחת עליו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הרגו איש אנשיו" - כל אחד ואחד מדייני ישראל היה הורג שנים ודייני ישראל שמונה רבוא ושמונת אלפים כדאיתא בסנהדרין

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנה איש מבני ישראל בא" - נתקבצו שבטו של שמעון אצל זמרי שהיה נשיא שלהם ואמרו לו אנו נדונין במיתה ואתה יושב וכו' כדאיתא באלו הן הנשרפין

"את המדינית" - כזבי בת צור

"לעיני משה" - אמרו לו משה זו אסורה או מותרת א"ת אסורה בת יתרו מי התירה לך וכו' כדאיתא התם

"והמה בכים" - נתעלמה ממנו הלכה (כל הבועל ארמיתצ קנאים פוגעים בו) געו כולם בבכיה בעגל עמד משה כנגד ששים רבוא שנאמר ויטחן עד אשר דק וגו' וכאן רפי ידיו אלא כדי שיבא פינחס ויטול את הראוי לו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא פינחס" - ראה מעשה ונזכר הלכה אמר לו למשה מקובלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו א"ל קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא מיד ויקח רומח בידו וגו'

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל הקבה" - אל האהל

"אל קבתה" - כמו הלחיים והקיבה כוון בתוך זכרות של זמרי ונקבות שלה וראו כולם שלא לחנם הרגם והרבה נסים נעשו לו וכו' כדאיתא התם חסלת פרשת בלק

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" - (סנהדרין פב ב; סוטה מג א) לפי שהיו השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"א והרג נשיא שבט מישראל לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן

"בקנאו את קנאתי" - בנקמו את נקמתי בקצפו את הקצף שהיה לי לקצוף כל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר אנפרימנ"ט בלע"ז

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את בריתי שלום" - (סנהדרין שם) שתהא לו לברית שלום כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעושה עמו טובה אף כאן פירש לו הקב"ה שלומותיו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיתה לו" - בריתי זאת

"ברית כהנת עולם" - שאע"פ שכבר נתנה כהונה לזרעו של אהרן לא נתנה אלא לאהרן ולבניו שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן אבל פינחס שנולד קודם לכן ולא נמשח לא בא לכלל כהונה עד כאן וכן שנינו בזבחים לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי

"לאלהיו" - בשביל אלהיו כמו (במדבר יא) המקנא אתה לי (זכריה א) וקנאתי לציון בשביל ציון

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושם איש ישראל וגו'" - כשם שייחס את הצדיק לשבח ייחס את הרשע לגנאי

"נשיא בית אב לשמעני" - לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון ד"א להודיע שבחו של פינחס שאע"פ שזה היה נשיא לא מנע את עצמו מלקנא לחילול השם לכך הודיעך הכתוב מי הוא המוכה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושם האשה המכה וגו'" - להודיעך שנאתם של מדינים שהפקירו בת מלך לזנות כדי להחטיא את ישראל

"ראש אומות" - אחד מחמשת (במדבר לא ח) מלכי מדין את אוי ואת רקם ואת צור וגו' והוא היה חשוב מכולם שנאמר ראש אמות ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר בתו מנאו שלישי

"בית אב" - חמשת בתי אבות היו למדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה וזה היה מלך לאחד מהם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צרור" - כמו זכור שמור לשון הווה עליכם לאייב אותם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי צוררים הם לכם וגו' על דבר פעור" - שהפקירו בנותיהם לזנות כדי להטעותכ' אחר פעור ואת מואב לא צוה להשמיד מפני רות שהיתה עתידה לצאת מהם כדאמרי' (בבבא קמא לח)