קטגוריה:אסתר ה יב
ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי וְגַם לְמָחָר אֲנִי קָרוּא לָהּ עִם הַמֶּלֶךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֘אמֶר֮ הָמָן֒ אַ֣ף לֹא־הֵבִ֩יאָה֩ אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה עִם־הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֥ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֖תָה כִּ֣י אִם־אוֹתִ֑י וְגַם־לְמָחָ֛ר אֲנִ֥י קָֽרוּא־לָ֖הּ עִם־הַמֶּֽלֶךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּאמֶר֮ הָמָן֒ אַ֣ף לֹא־הֵבִיאָה֩ אֶסְתֵּ֨ר הַ/מַּלְכָּ֧ה עִם־הַ/מֶּ֛לֶךְ אֶל־הַ/מִּשְׁתֶּ֥ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֖תָה כִּ֣י אִם־אוֹתִ֑/י וְ/גַם־לְ/מָחָ֛ר אֲנִ֥י קָֽרוּא־לָ֖/הּ עִם־הַ/מֶּֽלֶךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
תרגום שני
• לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מ"ש לא הביאה כי אם אותי, וכי היה מן ההכרח שתביא עוד אחרים והלא עיקר הרבותא שהביאה אותו, והיה לו לומר ואף הביאה אסתר אותי אל המשתה, בחיוב ולא בשלילה :
מדרש רבה
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה יב.
המן מבין את מחשבות המלך
למרות שהמלך לא ענה להזמנתה של אסתר ((אסתר ה ח): "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן, אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם, וּמָחָר אֶעֱשֶׂה, כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ." (אסתר ה ט): "וַיֵּצֵא הָמָן"), המן הבין שהמלך יבוא ושהוא מוזמן למשתה השני וחובתו לבוא.
אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה, כִּי אִם אוֹתִי
המן מודע שאסתר היא זו שאירגנה את המשתה, והיא זו שהזמינה והביאה אותו בשם. דבר זה נודע לו בהזמנה השניה "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן" (ביאור:אסתר ה ח). המן רואה בזה כבוד, ולא רואה שאין סיבה לכבוד, ולכן זו מלכודת. גם אוהביו לא ראו סכנה.
- זאת היתה דרכו של מרדכי: לתת לאנשים פתיון שהם רוצים לקבל, ולמשוך אותם למלכודת שהוא הכין להם.
כִּי אִם אוֹתִי
אנו גם רואים שהמן בלבד בא, ללא שומריו וללא שומרי המלך. מצב זה נתן בטחון להמן, שרע לו יאונה לו, אבל המלך היה יכול בקלות יחסית לצאת ולהביא את שומריו.
אֲנִי קָרוּא לָהּ
המן הציג כאילו שהוא הוזמן בכבוד אבל למעשה הוא לא היה יכול לסרב. הוא היה "קרוא" כשם שהפלגשות נקראו ("כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם" (ביאור:אסתר ב יד)). המן הבין שחובתו להתיצב אולם לנו לא ברור אם המן ידע באיזו שעה. לכן גם לאחר תהלוכת הכבוד למרדכי, בדכאונו, הוא מצא זמן לדבר עם אוהביו ואשתו ולספר להם מה קרה לו ולקבל את דעתם וכך ב"עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ, וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ; וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן" (ביאור:אסתר ו יד).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "אסתר ה יב"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.