ביאור:אסתר ה ג
אסתר ה ג: "וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה ג.
עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ
עריכהוַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ
עריכהאסתר סיכנה את חייה. המלך ריחם עליה "וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר, אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ" (ביאור:אסתר ה ב), אולם הוא לא פוקד עליה להסביר את פשר בקשתה אלא רק "אומר" לה לבקש, ואפילו ללא ידיעה הוא מוכן לתת לה "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת". גם אחר שאסתר דוחה את בקשתו הוא ממשיך פעמים נוספות לבקש תשובה בלי לצוות עליה.
מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ
עריכההמלך בכבוד פונה לאסתר בשמה ותוארה כמלכתו, לאחר שהוא שיחק איתה. המלך העריך את הכבוד שמלכתו מעניקה לו בגלל שהוא ראה בה את האלה עשתר הגרה בביתו.
שתי שאלות יש כאן:
1. "מַה לָּךְ"? האם יש לך משהו? האם את חולה? האם יש לך משהו לספר לי?
2. מה בקשתך? מה את רוצה שאתן או אעשה בשבילך?
עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ
עריכהעד חצי המלכות ולא יותר. אולם כל דבר מגרגיר של חול עד חצי המלכות נכלל בהבטחתו, והכוח בידיו לבחור מה לתת וגם לקחת חזרה. אסתר אכן קיבלה את בית המן, וזכות לתפקיד כשר המלך היושב לפניו ועונה לשאלותיו. אסתר בקשה תוספת - היא רצתה את עמה. פרופ. האופט מסביר שכאשר אדם נמכר לעבדות הוא מקבל את דת אדוניו [1] וכך כשאסתר בקשה את חיי עמה תמורת היותם עבדים (ביאור:אסתר ז ד) היא נעשתה לאדון לעמה והיה בזכותה לקבוע שהיהודים חיביים להיות יהודים והם "קִיְּמוּ וקבל (וְקִבְּלוּ)" (ביאור:אסתר ט כז) את אשר כתבו עליהם מרדכי ואסתר.
מקורות
עריכהHaupt, P. “Critical Notes on Esther.” AJSLL 24 (1907–1908). 135 .1.
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
I Senodwski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011