ולכן אמר רבא לשמעיה (שהיה כהן) שיזכה המתנות.
וכן ביבמות קה. כתבו התוס' דרבא לא היה כהן, וכן מביא רש"י בר"ה יח. שלא היה כהן.
ובסה"ד מביא ראיה מב"ב יב. שאמר רבא ואנא בתרא וכתב המהרש"א שאי אפשר לומר שרבא קילל שימות רמי בר חמא, ואך הכונה שיגרשנה וישא אותה רבא וא"כ לא היה כהן.
ועוד ראיה מברכות ח: שא"ל רבא לבניה לא תנסבו גיורתא א"כ לא היה כהן.
וכן מצינו מו"ק כח. שרבא ישב אצל ר"נ כשהיה גוסס, משמע קצת מזה שלא היה כהן.
ובהיותו עוד ילד קטן מצאו שכבר נוססה בו רוח חכמה כברכות מח. אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה, אמר להו למי מברכין אמרו ליה לרחמנא, ורחמנא היכא יתיב, רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא א"ל רבה תרוייכו רבנן הויתו.
אבל להבין איך בא רבא (שאביו היה במחוזא) לפני רבה בילדותו בפומבדיתא? ולכן נראה יותר גרסת בה"ג שם שגורס אביי ורבא בר רב חנן, ובזה יבואר לנו הפליאה הגדולה מה שלא מצינו בשום מקום בש"ס שרבא ידבר פא"פ עם רבה או שיאמר איזה הלכה אוד אגדה משמו, ואך מצינו אותו בפטירת רבה כב"מ פו. ורוב קבלותיו היה אך מרב נחמן, ולהיפוך אצל אביי מצינו שהיה כל ימיו אצל רבא, וזה יען שרבא נתגדל במחוזא בבית אביו ושם היה ר"נ, ואביי היה תמיד בפומבדיתא אצל רבה.
וכמו שאמרנו שאביו היה הריש במחוזא, ואביו שראה כי ברכה בו השתדל שילמוד מתוך הרחבה, וזה שאמר רבא עירובין סה. אי קרצתן כינה לא תנאי. ואביו זכה לראות את בנו הולך וגדול גם בתורה גם במע"ט כב"ק צז. שאביו רב יוסף בר חמא הוה תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו עבידתא, א"ל רבא בריה מ"ט עבד מר הכי.
וכן ב"ק קד: יסופר שר' אבא הוי מסיק זוזי דרב יוסף בר חמא א"ל לרב ספרא (שהלך מא"י לבבל) בהדי דאתית אייתינהו ניהלי, כי אזל להתם (כשבא למחוזא מקום רבא) א"ל רבא בריה מי כתב לך התקבלית. א"ל לא, א"ה זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי, לסוף א"ל (רבא) אי כתב לך נמי התקבלתי לאו כלום הוא וכו'.
ורבו המובהק היה ר"נ כדמצינו בעי מר"נ כשבת ד. עב: עט., עירובין לו., פסחים עב..
אמר רבא כי הוינן בי ר"נ כשבת מז., פסחים ל..
אמר רבא כי הוה אזלינן בתריה דר"נ בברכות כג:.
אותיב לר"נ כברכות מב:. ב"ב קנא:.
רבא קמיה דר"נ כעירובין סג:, ב"ב קנב..
שמעית מיניה דר"נ תרתי – ולא ידענא הי מינייהו כחולין מט:.
חזינא לר"נ דכרע בברכות לד:.
רבא אר"נ כקידושין ט., ב"מ ז..
הקשה לר"נ כיבמות כב., כתובות עט..
ורבא נתגדל כ"כ בימי ר"נ עד שהיה חולק עמו כגיטין סג: ששלחו לקמיה דר' אמי ־ הדר שלחוה קמיה דר' חייא בר אבא (עם מי הצדק).
ובעירובין סד. א"ל רבא מ"ט עביד מר הכי – א"ל הדרי בי.
וברכות לו. א"ל רבא לא תפלוג עליה דר"י וכו'.
