המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אשר הלך" - ר"ל אשר היה הולך ויוצא משם האריה והלביא לכל פאות העולם לטרוף טרף והיה נשאר שם גורי האריה הם הבנים הקטנים וישבו בבטחה ולא היה מי מחרידם ר"ל המלך והגבורים יצאו לשלול שלל ובניהם נשארו במקומם בבטחון רב
"איה מעון אריות" - אמר דרך קינה איה נינוה שהיתה מדור אריות ומקום מרעה אל הכפירים ר"ל מקום מלכים אדירים ושרים עצומים
מצודת ציון
"מעון" - מדור
"לכפרים לביא" - שם משמות האריה
"גור" - כן יקרא האריה הקטן וכן גור אריה יהודה (בראשית מ"ט)
"איה" עתה ישים המליץ פניו אל בית המלך, אשר חרב ושמם, ויתפלא על האכזריות של סרדנאפל ששרף את נשיו ואת ילדיו הרג כאכזר ולא חמל, ואומר "איה מעון אריות", הוא בית המלכות ששם ישבו המלכים שהם האריות הזקנים, "ומרעה היא לכפירים" שסביב ארמון המלך רעו הכפירים שהם צעירי האריות ר"ל בני המלך, "אשר הלך אריה ולביא שם" ששם היה הולך תמיד האריה והלביא שהוא נקבת האריה, רצה לומר המלך והמלכה, וגם שם הלך "גור אריה" היינו הילדים הקטנים בני מלכים, "ואין מחריד" כי היו בטוחים שמה:
ביאור המילות
אריה גדול מכפיר, וכפיר גדול מגור כמ"ש בכ"מ, ולביא כולל גם הנקבה, ובא עליה גם שם ל¡ב י¢א (יחזקאל י"ט ב' ע"ש):
