מלבי"ם על נחום ב
<< · מלבי"ם על נחום · ב · >>
פסוק א
פסוק ב
ביאור המילות
"צפה". בפועל נקשר בו תמיד מושג התקוה:
"חזק, אמץ". האומץ הוא התמדת החוזק בלב כמ"ש בכ"מ ובא על הכח הפנימי (ישעיה מ' כ"ו), (משלי כ"ד ה'):פסוק ג
ביאור המילות
"יעקב ישראל". התבאר בכ"מ שכשבאו נרדפים יציין בשם יעקב את עשרת השבטים ובשם ישראל את שבט יהודה שהם נכבדים מהם, כי שם ישראל נכבד משם יעקב:
"בקקום", בא תמיד על הרקת פרי הגפן, גפן בוקק (הושע י'):פסוק ד
ביאור המילות
"מאדם". פעל מן הדגוש, "מתלעים". מענין תולעת שני:
"באש פלדת", כמו באש לפידות, וחכמי הלשון יאמרו כי בלשון ערבי יקרא המגל פ¢ל£ד והיה לרכב המלחמה מגלות משני הצדדים להכרית את האויב, ור"ל מגלות של הרכב נתנו מחדש באש להכינם למלחמה:
"הברושים". החניתות מעצי ברוש, "הרעלו", הטבלו ברעל שהוא סם המות:פסוק ה
ביאור המילות
"יתהוללו הרכב". כמו והתהוללו הרכב (ירמיה מ"ו), שרצים הנה והנה כמשוגע, וכבר התבאר (עמוס ה' ט"ו) כי חוץ הוא אחורי הבתים, ורחוב הוא מקום הרחב שלפני הבתים:
"ישתקשקון", פעל משם שוק, כמו בשוקים וברחובות (שה"ש ג') מקום קיבוץ הרבים, וכן בעיר ישוקו (יואל ב' ט'):פסוק ו
ביאור המילות
"יכשלו". ימרדו בו, וכן הרבה כושל (ירמיה מ"ו):
"הסכך", כינוי על החומה והמגדלים הסוככים ומגינים על העיר, כמו ויגל את מסך יהודה (ישעיה כ"ב ז'):פסוק ז
ביאור המילות
פסוק ח
ביאור המילות
"והוצב גלתה העלתה", לדעתי גלתה היא שם המלכה, שהמלך נקרא גלת. תגלת פלאסר מלך אשור, ששם תגלת הוא שם כבוד המלכות בלשונם, והמלכה נקראת גלתה, והצב היא מענין עגלת צב, בצבים ובכרכרות, מרכבה מכוסה שבה נשאו את המלכה, ונקרא הוצב של גלתה, ר"ל כסא המלכה או מרכבת המלכה, והשרפה כליל באש בא בלשון העלאה, ר"ל מרכבת המלכה הועלתה לעולה על המוקד, כמ"ש אח"כ והעברתי בעשן רכבה:
"מנהגות". משתתף עם כיונים הגה נהגה, ויש ששרשו הגה ויש ששרשו נהג, שמבואר אצלנו שבעלי פ"א נו"ן ובעלי למ"ד ה"א משתתפים במובנם:פסוק ט
ביאור המילות
פסוק י
ביאור המילות
פסוק יא
ביאור המילות
"בוקה ומבוקה", תוספת המ"ם מורה על הגדלת הריקות כמו שמה ומשמה (יחזקאל ו'):
"מבלקה". מענין השחתה (ישעיה כ"ד א').
"ופיק ברכים". עי' ש"א כ"ה ל"א מש"ש, "קבצו פארור", פרשתי יואל ב' ו'.פסוק יב
ביאור המילות
אריה גדול מכפיר, וכפיר גדול מגור כמ"ש בכ"מ, ולביא כולל גם הנקבה, ובא עליה גם שם ל¡ב י¢א (יחזקאל י"ט ב' ע"ש):
"אריה לביא", אריה ולביא:פסוק יג
ביאור המילות
פסוק יד
<< · מלבי"ם על נחום · ב · >>