<< · מ"ג נחום · ב · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַרְיֵ֤ה טֹרֵף֙ בְּדֵ֣י גֹרוֹתָ֔יו וּמְחַנֵּ֖ק לְלִבְאֹתָ֑יו וַיְמַלֵּא־טֶ֣רֶף חֹרָ֔יו וּמְעֹנֹתָ֖יו טְרֵפָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

מַלְכַיָא מַיְתָן חֲטוֹף לִנְשֵׁיהוֹן וּבִזַיָא לִבְנֵיהוֹן וּמְמַלָן אוֹצְרֵיהוֹן חֲטוֹף וּבִרְנְיָתֵיהוֹן בִּזָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אריה טורף בדי גורותיו" - כתרגומו מלכיה היו מביאים שלל רב עד שהיה די לבני ביתם

"ומחנק" - בהמות לצורך לבאותיו כלומר מרבה אוצרותיו לבניו

"וימלא טרף חוריו" - ת"י וממלן אוצרותיהן חטוף

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בדי" - בהרבות כמו בדי שופר (איוב לט כה)

"ומחנק" - מלשון חנק

"חוריו" - מלשון חור ונקב הוא המערה אשר יסתר שם האריה

"ומעונותיו" - מלשון מעון ומדור 

מצודת דוד

"ומעונותיו טרפה" - והוא משל על מלכי נינוה ושריה שהיו מביאים שלל רב די צורך בניהם ונשותיהם ומלאו ארצם מן העושר ששללו

"וימלא" - והיה ממלא החורים שיושב בהן מן הטרף וכפל דבריו ואמר

"אריה טורף" - האריה ההוא אשר הלך היה טורף בעבור מרבית צורך ספוק גורותיו הם בניו הקטנים והיה מחנק והורג מחיות השדה להביא אל לבאותיו הם נקבות האריה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אריה", ואיך נעשה שם עתה האכזריות הזה "שהאריה טורף את גורותיו", ר"ל שהמלך הרג את ילדיו הקטנים, והאריה "מחנק ללבאותיו" שצוה לחנק את נשיו שהם הלביאות. כי נתחנקו ע"י העשן, "וימלא טרף חוריו ומעונותיו טרפה", מה שטרף את נשיו קורא טרפה בלשון נקבה ומה שטרף את גוריו קורא טרף בלשון זכר, ומצייר שהנשים דרו במעונות והגורים שכנו בחורים קטנים, (כמשל האריה) ר"ל שהילדים היו בחדרים קטנים ומלא אותם טרף, ונשיו היו בארמנותיו וימלא אותם טרפה, הנשמע כזאת?

ביאור המילות

"בדי". לדעתי הב' שורש, כמו וכלתה בדיו (הושע י"א ו'), יאכל בדיו בכור מות (אויב י"ח י"ג), ענפיו וסעיפיו, ובא במשקל הסמיכות שלא כדרכו, ר"ל שטורף ענפי ואיברי גורותיו. ומחנק ללבאותיו היינו את לבאותיו, כמו הרגו לאבנר, ויל"פ ב' בדי שימושיית שהורג וטורף בגורותיו הרבים כמו ויהיו הורגים בהם (מ"ב י"ז כ"ח), ומלת די מורה על הריבוי:
 

<< · מ"ג נחום · ב · יג · >>