משנה תענית ד א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ד · משנה א | >>

בשלשה פרקים (בשנה) כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום, בשחרית, במוסף ובמנחה ובנעילת שערים^ג: בתעניות, ובמעמדות, וביום הכיפורים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה,

כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיוֹם,

בְּשַׁחֲרִית, בְּמוּסָף, וּבְמִנְחָה, וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים:

בְּתַעֲנִיּוֹת,

וּבְמַעֲמָדוֹת,

וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בשלשה פרקים בשנה -

הכהנים - נושאים את כפיהם,

ארבעה פעמים - ביום,

בשחרית, במוסף,

במנחה, ובנעילת שערים,

בתעניות, ובמעמדות, וביום הכיפורים.

שיעור זו המשנה כך, בשלשה פרקים הכהנים נושאים את כפיהם בכל תפילה, ויש מהם ארבעה פעמים ביום והוא יום הכיפורים ומקצת המעמדות כמו שיתבאר. כי בתעניות אין בהם תפילת מוסף, אבל במעמדות היו מתפללין תפילה יתירה בכל יום והיא נקראת מוסף, וזכור תמיד זה העיקר *הערה 1: .

וכל זה דעת רבי מאיר. אבל רבי יוסי אומר, נשיאות כפים בשחרית ובמוסף ובנעילה, אבל במנחה אין הכהנים נושאים כפיהם.

וטעם מחלוקתם, כי העיקר אצלנו שכהן שיכור לא ישא את ידיו ויברך שנאמר "לעמוד לפני ה' לשרתו, ולברך בשמו"(דברים י, ה), וכאשר היתה אסורה העבודה בשיכור כמו שנתבאר בתורה, כמו כן אסור לשיכור לברך.

והכל מודים כי בכל הימים מלבד אלו שלשה פרקים אין נשיאות כפים במנחה לפי שהוא עת ידוע לשיכרות, ורוב בני אדם שיכורים, ונחוש שמא ישא ידיו והוא שיכור.

ועוד יתבאר לך, כי אנשי מעמד אסור להם לאכול ביום, ארבעה ימים בשבוע.

ורבי מאיר אומר, כי אלו שלשה פרקים שנסתלקה מהם חשש השיכרות ישאו הכהנים ידיהם בכל תפילה.

ורבי יוסי אומר, תפילת מנחה שמתפללין בכל יום גזרינן, שמא אם נתיר להם נשיאות כפים במנחה באלו השלושה פרקים, יעשו גם הם כן בשאר ימים שאפשר בהם השיכרות, ותפלת נעילה שאינה אלא ביום שהשיכרות בו אסור נושאין כפיהן ולא גזרינן.

והלכה כרבי יוסי.

ונתיר היום לכוהנים ביום תענית נשיאות כפים במנחה, מפני שהן מאחרין תפילת המנחה וכאילו היא תפלת נעילה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בשלשה פרקים בשנה וכו' - הכי קאמר, בשלשה פרקים שהם תעניות ומעמדות ויוה"כ דמסיק בתר הכי, כהנים נושאין את כפיהם בכל תפלה, דהיינו שחרית מנחה ונעילה. ויש יום אחד באלו הפרקים שנושאים כפיהם ארבעה פעמים ביום, והוא יוה"כ, שיש בו תפלת מוסף. ומתניתין ר' מאיר היא, דאמר יש נשיאות כפים במנחה בתעניות ובמעמדות, דכל יומא טעמא מאי אין נשיאות כפים במנחה משום שכרות ^א, והאידנא ליכא שכרות. ור' יוסי פליג עליה ואמר דגזרינן מנחה של תענית אטו מנחה דכל יומא. והלכה כרבי יוסי בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים דאית בהו תפלת נעילה, אבל בתעניות שאין מתפללין בהן נעילה ^ב פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא, כיון דסמוך לשקיעת החמה, מצלי לה כתפלת נעילה דמיא, ומנחתא כהאי ליתא בכל יומא, הלכך לא גזרו בה:

בתעניות ובמעמדות - הכי קאמר ואלו הן שלשה פרקים, תעניות ומעמדות ויוה"כ:

ומעמדות - אנשי מעמד היו מתענים ארבעה ימים בשבוע:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

במנחה. כתב הר"ב דכל יומא במנחה לא משום שכרות מפרש בגמרא מדרבנן כהן שיכור אסור בנשיאת כפים ואסמכוה מדנסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר. לומר מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסור ביין. ומאי דכתב הר"ב דבקצת תענית יש נעילה ובמקצתן לא הרמב"ם כתב בפרק י"ד מהלכות תפלה בתעניות שיש בהן נעילה כגון צום כפור ותענית צבור ותענית שאין בו נעילה כגון ט' באב וי"ז בתמוז. וכ"כ ג"כ בפ"ה מהל' תענית דבד' צומות הללו אין מתריעין ולא מתפללין בהן תפלת נעילה. נראה שסברתו כמ"ש הר"ן דנעילה נתקנה בכל תעניות שהוקבעו לתפלה אבל ד' צומות. לא הוקבעו אלא לאבל לא תקנו בהו נעילה. ותמיהני על הר"ן שנסתפק אם כל תעניות צבור שוות בזה ולא הביא דברי הרמב"ם דנראין בהדיא כסברא זו:

ובנעילת שערים. מפורש בירושלמי פרק תפלת השחר אימתי נעילה. יש אומרים נעילת שערי מקדש ויש אומרים נעילת שערי שמים שנועלין אותן לעת ערב בגמר תפלה. רש"י. [ויש לתמוה על רש"י שהביא מפרק תפלת השחר ואיתא נמי בירושלמי דפרקין:

ובמעמדות. פי' הר"ב אנשי מעמד כו' כדתנן במשנה ב' וג']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) מפרש בגמרא מדרבנן. ואסמכוהו מדנסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר לומר מה נזיר אוסר ביין אף כהן מברך אסור ביין:

(ב) (על הברטנורא) היינו ד' צומות ט' באב וכו', דלא הוקבעו אלא לאבל:

(ג) (על המשנה) ובנעילת שערים. בירושלמי, אימתי נעילה. י"א נעילת שערי מקדש וי"א נעילת שערי שמים שנועלין אותן לעת ערב בגמר תפלה. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בשלשה פרקים וכו': עד סוף סי' ה' ביד פ' ששי דהלכות כלי המקדש ועי' מ"ש בשמו לקמן סוף סי' ד' ומייתי לה בגמ' פ' יום הכפורים (יומא דף פ"ז) ובירושלמי פ' תפלת השחר ירושלמי את שמע מינה תלת את שמע מינה שמתענין במעמדות ושמתפללין ארבע ואין נשיאות כפים בלילה אלא ביום וישא את כפיו ואל יתפלל מצאנו תפלה בלא נשיאות כפים ולא מצאנו נשיאות כפים בלא תפילה תני זו דברי ר"מ ע"כ ובבבלי פליג עליה ר' יהודה דשחרית ומוסף יש בהן נשיאות כפים דכיון דכל יומא לא שכיחא שכרות לא גזרינן מנחה ונעילה אין בהן נשיאות כפים דכיון דכל יומא שכיחא שכרות גזרינן ודכ"ע מיהא כהן שכור אסור בנשיאות כפים דאמר ריב"ל משום בר קפרא למה נסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר לומר מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסור ביין. וביד רפי"ד דהלכות נשיאות כפים פסק כר' יוסי כמו שכתב רעז"ל:

נעילת שערים: אפליגו בה בירושלמי דברכות פ' תפלת השחר אי נעילת שערי שמים והיינו עם חשכה כשכבר הוא לילה שנועלין אותם לעת ערב בגמר תפלה אי נעילת שערי היכל שבמקדש פי' שנועלין אותם אחר הדלקת הנרות והיינו עם שקיעת החמה כשחמה היא בראשי האילנות ומוכח התם שאין בין זה לזה אלא שיעור תפלה למי שמאריך בתפלתו וסוגיין דגמ' מוכח כמ"ד נעילת שערי היכל דאמרינן כיון דמצלו לה סמוך לשקיעת החמה כתפלת נעילה דמיא הר"ן ז"ל וכתב רש"י ז"ל ונוהגין היו להתפלל תפלת נעילה בכל תעניותיהם כדרך שמתפללין ביום הכפורים ע"כ ועיין בפי' הר"ן ז"ל שהכריח שבשבע אחרונות ודאי היו אומרים תפלת נעילה ושמשמע ודאי שג"כ באמצעיות וכו' ויש שלמדו שמתפללין תפלת נעילה אף בראשונות מתעניות של מעמדות וכו' ע"ש. וכתב עוד שם שיש לו הוכחה בחדושיו שאנשי מעמדות אף באותן שני ימים שלא היו מתענין היו מתפללין תפלת נעילה ע"כ: וביד פ"א דהלכות תפלה סי' ז' ובטור א"ח סי' רפ"ו וסי' תרכ"ג:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

א) כהנים נושאין את כפיהן ר"ל בג' זמנים בשנה נושאין כפיהם בג' תפלות. בשחרית, מנחה, נעילה:

ב) ארבע פעמים ביום ר"ל יש יום בג' פרקים הנ"ל שנושאין כפיהם בו ד' פעמים, דהיינו בשחרית וכו':

ג) בשחרית במוסף ובמנחה ובנעילת שערים ואלו הן השלשה פרקים, בתעניות וכו':

ד) בתעניות דהיינו כשגזרו תענית על הצבור:

ה) ובמעמדות דג"כ התענו כמ"ב:

ו) וביום הכפורים דביו"כ מדהתפללו בו מוסף, נשאו כפיהם ד"פ. וקיי"ל דאין נ"כ במנחה אפילו בתעניות, אטו שאר יומי דשכיח אז שכרות ואנו אין נוהגין לשאת כפים רק במוסף ביו"ט [קכ"ח קכ"ט]:

בועז

[עריכה]