משנה תמורה ד ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמורה · פרק ד · משנה ד | >>
המפריש חטאתו והרי היא בעלת מום, מוכרה ויביא בדמיה אחרת.
רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, אם קרבה השניה עד שלא נשחטה [ הראשונה ], תמות, שכבר כפרו הבעלים.
הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,
- וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם,
- מוֹכְרָהּ,
- וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת.
- רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אִם קָרְבָה הַשְׁנִיָּה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה הָרִאשׁוֹנָה,
- תָּמוּת,
- שֶׁכְּבָר כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים:
המפריש חטאתו, והרי היא בעלת מום -
- מוכרה - ויביא בדמיה אחרת.
- רבי אלעזר ברבי שמעון אומר:
- אם קרבה השניה, עד שלא נשחטה - הראשונה תמות, שכבר כיפרו הבעלים.
רבי אלעזר בן רבי שמעון אומר, אין הפרש בין שתהא הבהמה הזאת תחת ידו או תחת יד אחר, כל זמן שתמצא אחר שנתכפרו הבעלים תמות.
וחכמים אומרים אינו כן, אבל כל זמן שהיא מצויה תחת יד בעלה דנין בה דין זה, אבל אם מכרה הרי היא כאילו אינה מצויה.
והלכה כחכמים.
וכבר זכרנו בסדרים שלפני זה, שזו שדינה תמות, מביאין אותה בבית ונועלים דלת בפניה עד שתמות ברעב.
וראוי שתדע בכאן שהמפריש שני צבורי מעות לאחריות, מתכפר באחד מהם והשני יביא בו עולת נדבה. וכן המפריש שתי חטאות באחריות, מתכפר באיזו שירצה, והשניה תרעה עד שתסתאב ויביא בדמיה עולת נדבה. והמקדיש חטאת מעוברת הרי היא וולדה כמפריש שתי חטאות לאחריות:
מוכרה ויביא בדמיה אחרת - דמכי מכרה לאחר, חשיבה כאילו אינה בעולם. אבל כל זמן שהיא תחת בעלה בשעה שנתכפר באחרת, תמות. ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר, כל זמן שהיא בעולם לאחר שנתכפרו הבעלים באחרת, בין שהיא תחת בעלה בין ביד אחרים, תמות. ואין הלכה כרבי אלעזר ברבי שמעון:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
והרי היא בעלת מום: בשעת שחיטה נמצאת בעלת מום מוכרה והיא חולין ויביא בדמיה אחרת הרגמ"ה ז"ל. ואיתה למתניתין בפרק כל פסולי דף ל"ג בתוספת המוגהים. ומפרש בגמרא טעמא דר' אלעזר בר' שמעון משום דפסולי המוקדשין אלימי למיתפס פדיונם:
יכין
המפריש חטאתו והרי היא בעלת מום: ר"ל שהוממה אח"כ:
מוכרה ויביא בדמיה אחרת: אבל כשלא מכרה עדיין בשעה שמתכפר באחרת, תמות:
תמות: אף שכבר מכרה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת