משנה שבת כ ג

אין שורין את החלתית בפושרין: בגמ' דייקי' הא בצונן מותר ומתני' ר' יוסי היא דתניא אין שורין את החלתית לא בחמין ולא בצונן ר' יוסי אומר בצונן מותר בחמין אסור:

אבל נותן הוא לתוך החומץ: ומטבל בו מאכלו הר"ן ז"ל. ובירושלמי כיני מתני' אבל נותנה לפניו לתוך החומץ:

אין שורין את הכרשינין: נראה דרש"י ז"ל גריס אין שולין בלמ"ד דהכי פי' מציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן כדתנן במס' ביצה אף מדיח ושולה ע"כ וכן מצאתי אח"כ שהגיהו רש"ל ז"ל וגם הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל. אכן ה"ר יהוסף ז"ל כתב בכל הספרים מצאתי דגרסי' שורין ברי"ש וא"כ צריך לפרשו לשון שרייה ממש כמו ששנינו לעיל בפ"א אין שורין דיו סממנין וכרשינין וכו' ע"כ:

אין כוברין את התבן בכברה: ביד פכ"א מה"ש סי' ל"א וז"ל שם ולא יניח הכברה שיש בה תבן במקום גבוה בשביל שירד המוץ מפני שהוא כמרקד ע"כ. ותימה שהמשנה נקטה לשון זכר אי קאי אכברה וה"ר יהוסף ז"ל כתב ס"א ולא יתננה ס"א ולא יניחנה:

אבל נותן הוא לתוך הכברה: גמרא מתני' דלא כי האי תנא דתניא ראב"י אומר אין משגיחין בכברה כל עיקר:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

אין שורין את החילתית: (מייסטער ווארץ). והוא שורש עשב:

בפושרין: ואף בצונן אסור. דדרך לשתותו לרפואה. ואסור משום גזירת שחיקת סממנים:

אבל נותן: החלתית:

לתוך החומץ: דבכה"ג מאכל בריאים הוא:

ואין שורין את הכרשינין: (קרעססע). ור"ל אסור לשפוך עליהן מים כדי שיצוף הפסולת למעלה. או שיצלול העפר למטה. משום בורר. וה"ה בשאר עשבים דאסור (שי"ט מג"א סק"ט):

ולא שפין אותן: אסור לשפשפן בידיו להשיר הפסולת. משום בורר (שם):

אבל נותן לתוך הכברה: (זיעב):

או לתוך הכלכלה: סל. אף שעי"ז יפול הפסולת דרך הנקבים:

אין כוברין את התבן: (העקסעל):

בכברה ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ: (שפרייא). שאינו ראוי לבהמה:

אבל נוטל הוא בכברה: אף שעי"ז ממילא יפול המוץ דרך הנקבים:

ונותן לתוך האבוס: (קריפפע):

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי