משנה שבת כ א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק כ · משנה א | >>
רבי אליעזר אומר, תולין את המשמרת ביום טוב, ונותנין לתלויה בשבת.
וחכמים אומרים, אין תולין את המשמרת ביום טוב, ואין נותנין לתלויה בשבת, אבל נותנין לתלויה ביום טוב.
משנה מנוקדת
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְנוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּשַּׁבָּת.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵין תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּשַּׁבָּת, אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּיוֹם טוֹב.
נוסח הרמב"ם
רבי אליעזר אומר:
- תולין את המשמרת - ביום טוב,
- ונותנין לתלויה - בשבת.
- וחכמים אומרים:
- אין תולין את המשמרת - ביום טוב,
- ואין נותנין לתלויה - בשבת,
- אבל -
- נותנין לתלויה - ביום טוב.
פירוש הרמב"ם
משמרת - הוא שק שנותנין בתוכו שמרי היין, והיין יורד ממנו זך וצלול, והמשמרת קולטת את השמרים.
ואסרו חכמים לתלותה בשבת, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.
והמסנן שמרים בשבת במשמרת, עושה מלאכה שהיא תולדת בורר או מרקד.
והלכה כחכמים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת - שמסננים בה שמרי יין, ומותח את פיה לכל צד בעגול ונעשה כאהל על חלל הכלי. ואע"ג דעביד אהל שרי ביום טוב, דס"ל לר"א מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מערב יום טוב מותר לעשותן ביום טוב. אבל בשבת [תולה] לכתחלה לא, אבל אם תלויה היא נותנין לתוכה שמרים ומסננין, דאין דרך בורר בכך:
אין תולין את המשמרת - דעביד אהל עראי ומחזי כמעשה חול:
ואין נותנים לתלויה בשבת - דהוה תולדת בורר או מרקד. והלכה כחכמים:
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' אליעזר אומר תולין וכו': בגמ' פריך השתא ר' אליעזר אוסופי אאהל עראי לא מוספינן כדכתבינן לעיל בפרק כל הכלים על ההיא דפקק למעבד לכתחלה שרי ומשני ר"א כר"י ס"ל דתניא אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש ר"י מתיר אף מכשירי אוכל נפש ודר"א עדיפא מדר"י דמתיר אף מכשירין שאפשר לעשותן מעיו"ט. ונלע"ד דלכך סמך האי פירקא לפרקין דלעיל משום דשייכי בחד טעמא דכמו דר' אליעזר ס"ל מכשירי מילה שאפשר לעשותן מע"ש מותר לעשותן בשבת ה"נ ס"ל דמכשירי אוכל נפש אע"ג דאפשר לעשותן מעיו"ט מותר לעשותם ביו"ט:
וחכ"א אין תולין וכו': מדרבנן לחוד הוא דאסור משום דמחזי כמעשה חול:
ואין נותנין לתלויה: בגמ' בעינן שימר מאי ומשני רב כהנא שימר חייב חטאת והוי פלוגתא מן הקצה אל הקצה דר"א שרי לגמרי וחכמים מחייבין ליה חטאת ודכוותה אשכחן נמי גבי עיר של זהב דר"א שרי לכתחלה ור"מ מחייב חטאת אע"ג דאיכא למידחי דהתם ר' אליעזר לא קאי אר"מ דאמר חייב רק ארבנן דאמרי פטור אבל אסור וכמו שכתבתי לעיל בפ' במה אשה סי' ג':
אבל נותנין לתלויה ביו"ט: וצריך לפרש ולומר שאם היה עושהו מאתמול לא היה טוב כ"כ וחזק והא דתניא בפירקי' דלעיל דאין מסננין את החרדל במסננת שלו ביו"ט אם היה עושהו מאתמול לא היה מתקלקל תוס' ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת: (זייהע). והוא כיס שמסננין בו משקין:
ביום טוב: דאע"ג דכשמותח שפת הכיס סביב הכלי שמסנן לתוכו. ורוחב פה הכלי טפח. נעשה אהל עראי על הכלי. אפ"ה ס"ל דמכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מעיו"ט. שרו:
ונותנין לתלויה בשבת: דאין דרך בורר בכך. אבל לא יתלה לכתחילה משום אהל עראי:
וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביום טוב: דאע"ג דס"ל דאהל עראי בלי מחיצות שרי. הכא ה"ט דאסור מדמחזי כעובדין דחול (שט"ו ס"ט). מיהו באין רוחב פה הכלי טפח. שרי (שי"ט מג"א י"ג):
ואין נותנין לתלויה בשבת: דהו"ל תולדת בורר:
אבל נותנין לתלויה ביום טוב: וקיי"ל כחכמים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת