משנה שבת ח ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק ח · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

חרס, כדי ליתן בין פצים לחברו, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר, כדי לחתות בו את האור.

רבי יוסי אומר, כדי לקבל בו רביעית.

אמר רבי מאיר, אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר (ישעיה ל), ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד.

אמר לו רבי יוסי, משם ראיהיב, (שם) ולחשוף מים מגבא.

משנה מנוקדת

חֶרֶס, כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּדֵי לְקַבֵּל בּוֹ רְבִיעִית.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר:
"וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד" (ישעיהו ל, יד).
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי:
מִשָּׁם רְאָיָה, "וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא":

נוסח הרמב"ם

חרס כדי ליתן בין פצים לחברו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר כדי לחתות בו את האור רבי יוסי אומר כדי לקבל בו רביעית אמר רבי מאיר אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ולא יימצא במכיתתו חרש לחתות אש מיקוד (ישעיהו ל יד) אמר לו רבי יוסי משם ראיה ולחשוף מים מגבא (שם).

פירוש הרמב"ם

חרס כדי ליתן בין פצים לחברו דברי ר' יהודה כו': פצים חצי לבנה כשיש חלל בין חצאי לבנה וימלאו אותו החלל בחרסים ואבנים דקות והלכה כר' יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בין פצים לחבירו - כשמסדרין פצימין ועמודין וקורות ועושין שורות של קורות על הארץ ויש חלל בין זו לזו סומכו תחתיו שלא יתעקם י:

זכר לדבר - דחשיב חרס בחתיית האור:

לחשוף - לדלות:

מגבא - גומא קטנה שהמים נקבצים בה, אלמא חשיב חרס נמי בקבלת המים והלכה כרבי יוסי יא:

פירוש תוספות יום טוב

בין פצים לחבירו. פי' הר"ב כשמסדרין פצימין וקורות וכו'. נראה מלשונו דפצימין כעין קורות ועמודים. ולשון רש"י כשעושין פצימין ומסדרין אותן עמודים וקורות וכ"כ בפ"ה בביצה דף ל"ט פצים כמו פצימי פתחים פצימי חלונות הקבועים בחומה והן של עץ וסודרין אותם וכו' והוא כדעת בעל הערוך שמפ' שם הלחי והמזוזה פצימ' בלישנא דרבנן (ירמיה ל"ו) ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה תרגומו תלת פצים. והרמב"ם כ' פצים חצי לבינה. [* כשיש חלל בין חצאי לבינה וימלאו אותו חלל בחרסית ואבנים דקים ע"כ וכ"כ במ"ד פי"ב דנגעים ושם מפרש הר"ב לפצים בענין אחר וע"ש]:

א"ל ר"י משם ראיה וכו'. ור"מ ס"ל דה"ק קרא דאפילו מידי דלא חשיב לאינשי כמו לחשוף מים מגבא לא לשתכח ליה. גמ':

משם ראיה. [* ק"ק שהו"ל משם זכר] עיין משנה ז' פ"ב דסוכה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על הברטנורא) נראה מלשונו דפצימין כעין קורות ועמודים. ולשון רש"י כשעושין פצימין ומסדרין אותם עמודים וקורות. והוא כדעת הערוך שמפרש ששם הלחי והמזוזה פצימה בלישנא דרבנן (ירמיה ל"ו) שלש דלתות תרגומו תלת פצים. והר"מ כתב פצים חצי לבינה כשיש חלל בין חצאי לבינה וימלאו אותו חלל בחרסית ואבנים דקים:

(יא) (על הברטנורא) ר"י. ור"מ ס"ל דה"ק קרא דאפילו מידי דלא חשיב לאינשי כמו לחשוף מים מגבא לא לשתכח ליה. גמרא:

(יב) (על המשנה) משם ראיה. קצת קשה דהוה ליה למימר משם זכר. ועיין מ"ז פ"ב דסוכה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בין פצים לחברו:    ר"ל בין בקע לחברו תרגום וקרע לו חלוני ופצים ליה תרכין. ובפ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ') פי' רש"י ז"ל כדי ליתן בין פצים לחברו פצימי חלונות שבכותל מרחיקין זה מזה ברוחב החלון ליכנס האורה וכך כל אחד ואחד ונותן בחומה למטה ולמעלה חרס רחב בין זה לזה וטח בטיט והחרס עב והרי הוא שם כאבן עכ"ל ז"ל:

ר' יוסי אומר כדי לקבל בו רביעית:    ובגמ' בעינן שיעורא דר"מ נפיש או שיעורא דר' יוסי נפיש ומתקיף עלה בגמ' מסתברא שיעורא דר' יוסי נפיש אבל מקרא משמע דשיעורא דר"מ נפיש דאי ס"ד שיעורא דר' יוסי נפיש לייט עלה במנא זוטא והדר לייט עלה במנא רבא פי' רש"י ז"ל כלומר לפי דבריהם נראה מן הסברא שר"מ מחמיר דאמר לחתות בו אור ולא פי' שיעורא וחרס פורתא חזי לחדא גחלת ואילו לקבל רביעית מים נפיש שיעורא וכי מעיינת בקרא דלחשוף מים זוטא דאי סלקא דעתך לחשוף מים נפיש לייט עלה שלא יותר בה אפי' כלי קטן והדר אמר כלי גדול וכי דרך המקללים הוא כך ומהדר אביי מתני' דקאמר ר"מ כדי לחתות בו אור מיקידה גדולה קאמר שאפי' גחלת קטנה אינו ראוי לחתות בה אלא בחרס גדול מפני שהוא נכוה ופריך שפיר קאמר ר' יוסי לר' מאיר ור"מ לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא מידי דחשיב לאינשי דלא לישתכח לה אלא אפילו מידי דלא חשיב לאינשי לא לישתכח ולעולם לא חשיב שיעורא אלא לחתות אור ע"כ. ולישנא דקרא הכי איתיה בספר ישעיה ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד:

חרש:    כתיב בשי"ן:

מיקוד:    נקוד הקו"ף בשורק:


פירושים נוספים