משנה שבת ח ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק ח · משנה ה | >>

אדמה, כחותם המרצופים, דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים, כחותם האיגרות.

זבל וחול הדק, כדי לזבל קלח של כרוב, דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים, כדי לזבל כרישא.

חול הגס, כדי לתן על מלוא כף סיד.

קנה, כדי לעשות קולמוס.

ואם היה עבה או מרוסס, כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים, טרופה ונתונה באילפס.

אֲדָמָה, כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּחוֹתַם הָאִגְּרוֹת.
זֶבֶל וְחוֹל הַדַּק, כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁא.
חוֹל הַגַּס, כְּדֵי לִתֵּן עַל מְלֹא כַּף סִיד.
קָנֶה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קֻלְמוֹס.
וְאִם הָיָה עָבֶה אוֹ מְרֻסָּס,
כְּדֵי לְבַשֵּׁל בּוֹ בֵּיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים,
טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָּאִלְפַס:

אדמה -

כחותם המרצופין,
דברי רבי עקיבה.
וחכמים אומרים:
כחותם האיגרות.
זבל, וחול דק -
כדי לזבל קלח של אכרוב,
דברי רבי עקיבה.
וחכמים אומרים:
כדי לזבל כרישה.
חול גס - כדי ליתן על מלוא כף סיד.
קנה - כדי לעשות קולמוס.
אם היה עבה, או מרוצץ -
כדי לבשל ביצה קלה שבביצים, טרופה, ונתונה באלפס.

אדמה - טיט אדום, יעשו ממנו חותמות על השקין שמשימין בהם הסוחרים ממונם, הנקראים מרצופין, וכמו כן יעשו מהן חותמות על הכתבים.

וקלח - ענינו שורש.

וכרישה - כרתי, ובעברי חציר, "ואת החציר"(במדבר יא, ה).

וחול גס - החול העבה.

עבה - שיהיה עצם הקנה עב, עד שלא יהיה ראוי לכתיבה.

ואמרו קלה - רוצה לומר ממהרת להתבשל, והיא ביצת התרנגולת.

ופירוש טרופה - מעורבת, רוצה לומר שמערבין אותה בשמן ומנענעין אותה היטב, ומפני זה היא ממהרת להתבשל.

ואל תדמה כי מכלל השיעור הוא מה שיחם בו כלי הבשול כמו המרחשת או המחבת, כי אינו אלא שיעור מה שקולין מביצת התרנגול שיעור גרוגרת, והוא אמרם "כגרוגרת מביצה קלה", ותהיה האלפס הוחמה כבר חימום בינוני.

ואין הלכה כרבי עקיבא:


אדמה - טיט אדום:

מרצופין - שקין גדולות שנושאין בהם פרקמטיא בספינות, וחותמין אותם כדרך שחותמים האגרות. ושיעוריה דרבנן זוטר מדר"ע. והלכה כחכמים:

כדי לזבל כרישא - כרתי. ושעוריה זוטר מקלח של כרוב. והלכה כחכמים:

מלא כף סיד - כף של סיידין:

כדי לעשות קולמוס - המגיע לקשרין של אמצע אצבעותיו:

עבה - שאינו ראוי לכתיבה:

מרוסס - מרוצץ ושבור:

ביצה קלה - ביצת תרנגולת. ואמאי קרי לה ביצה קלה שקלה להתבשל יותר משאר ביצים. והשיעור הוא כדי לבשל כגרוגרת ממנה:

טרופה - מעורבת בשמן:

ונתונה באלפס - שהוחם כבר שהיא ממהרת להתבשל:

.אין פירוש למשנה זו

מרצופים:    שקים של עור אבל רש"י ז"ל פי' שקים העשוים מקליפת עץ גדולים שנושאין בהן פרקמטיא בספינות וחותמין אותם ע"כ:

חול הגס כדי ליתן על מלא כף סיד:    גמ' תנא כדי ליתן על פי כף של סיידין ומכח זו התוספתא יש גורסין במשנה מלא כף סייד ואין להם הכרח גמור דלעולם אימא לך דגרסי' סיד ואף על פי שלשון המשנה דחוק התוספתא פירשתו וכן שיעור לשון המשנה על מלא רף סיד שמשים הסייד בכף חול עם הסיד שבה ועוד דהא לא אשכחן בשום ספר במשנה מלת סיד בשני יודי"ן. ובגמרא בעינן מאן תנא דחול מעלי ליה לסיד אמר רב חסדא ר' יהודה היא דתניא לא יסוד אדם את ביתו בסיד אלא אם כן עירב בו תבן או חול ר' יהודה אומר תבן מותר חול אסור מפני שהוא טרכסיד פי' רש"י ז"ל סיד חזקה ומתקשה יותר משאם לא עירב בו רבא אמר אפי' תימא רבנן קלקולו זהו תיקונו פי' רש"י ז"ל דאי לאו דמקלקל ליה דמשחירו לא הוי מישתרי הלכך על כרחך הא דקשיא מעליותא היא לגביה ומשערינן ביה:

קנה כדי לעשות קולמוס:    ובגמ' תנא קנה כדי לעשות קולמוס המגיע לקשרי אצבעותיו ובעי רב אשי קשר העליון או קשר התחתון ולא אפשיט ליה. וכבר פי' ר"ע ז"ל המגיע לקשרים של אמצע אצבעותיו:

ואם היה עבה או מרוסס וכו':    גרסי' וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

בלָפַס:    כן נקד הר"י ז"ל:

יכין

אדמה:    טיט אדום:

כחותם המרצופים:    לשון רומי מַרזוּפיוּם. ור"ל שק לצרור בו סחורה. שיניחו עליו חותם:

וחכ"א כחותם האיגרות:    והוא פחות מחותם מרצופין:

וחכמים אומרים כדי לזבל כרישא:    זוטר שיעוריה מכרוב:

חול הגס כדי ליתן:    כדי לערבו:

על מלא כף סיד:    (שבמוירער קעללע):

קנה כדי לעשות קולמוס:    המגיע עד קשר אמצעי שבאצבע:

ואם היה עב:    שאינו ראוי לכתיבה:

או מרוסס:    משוברת:

כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים:    ביצת תרנגולת שקלה ביותר להתבשל. והשיעור כדי שיתבשל כגרוגרת ממנה:

טרופה:    (צערשלאגען) ומעורבת בשמן. שממהרת להתבשל עי"ז:

ונתונה באילפס:    (טיגעל). ומחמם האילפס בקנה הנ"ל:

בועז

פירושים נוספים