משנה שבת ח דפוסים

משנה אעריכה

המוציא יין, כדי מזיגת הכוס.

חלב, כדי גמיעה.

דבש, כדי ליתן על הכתית.

שמן, כדי לסוך אבר קטן.

מים, כדי לשוף בהם את הקילור.

ושאר כל המשקין, ברביעית.

וכל השופכין, ברביעית.

רבי שמעון אומר, כולן ברביעית.

ולא אמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן.

משנה בעריכה

המוציא חבל, כדי לעשות אוזן לקופה.

גמי, כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה.

רבי יהודה אומר, כדי ליטול ממנו מידת מנעל לקטן.

נייר, כדי לכתוב עליו קשר מוכסין.

והמוציא קשר מוכסין, חייב.

נייר מחוק, כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון.

משנה געריכה

עור, כדי לעשות קמיע.

קלף, כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין, שהיא שמע ישראל.

דיו, כדי לכתוב שתי אותיות.

כחול, כדי לכחול עין אחת.

משנה דעריכה

דבק, כדי ליתן בראש השבשבת.

זפת וגפרית, כדי לעשות נקב.

שעוה, כדי ליתן על פי נקב קטן.

חרסית, כדי לעשות פי כור של צורפי זהב.

רבי יהודה אומר, כדי לעשות פטפוט.

סובין, כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב.

סיד, כדי לסוד קטנה שבבנות.

רבי יהודה אומר, כדי לעשות כלכול.

רבי נחמיה אומר, כדי לעשות אנדיפי.

משנה העריכה

אדמה, כחותם המרצופים, דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים, כחותם האיגרות.

זבל וחול הדק, כדי לזבל קלח של כרוב, דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים, כדי לזבל כרישא.

חול הגס, כדי לתן על מלוא כף סיד.

קנה, כדי לעשות קולמוס.

ואם היה עבה או מרוסס, כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים, טרופה ונתונה באילפס.

משנה ועריכה

עצם, כדי לעשות תרווד.

רבי יהודה אומר, כדי לעשות ממנו חף.

זכוכית, כדי לגרר בו ראש הכורכר.

צרור או אבן, כדי לזרוק בעוף.

רבי אליעזר בר יעקב אומר, כדי לזרוק בבהמה.

משנה זעריכה

חרס, כדי ליתן בין פצים לחברו, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר, כדי לחתות בו את האור.

רבי יוסי אומר, כדי לקבל בו רביעית.

אמר רבי מאיר, אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר (ישעיה ל), ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד.

אמר לו רבי יוסי, משם ראיה, (שם) ולחשוף מים מגבא.