משנה שבת ז דפוסים

<< | משנה שבת ז דפוסים | >>

כלל גדול אמרו בשבת.

כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, אינו חייב אלא חטאת אחת.

היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, חייב על כל שבת ושבת.

היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, חייב על כל אב מלאכה ומלאכה.

העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת, אינו חייב אלא חטאת אחת.

אבות מלאכות ארבעים חסר אחת.

הזורע.

והחורש.

והקוצר.

והמעמר.

הדש.

והזורה.

הבורר.

הטוחן.

והמרקד.

והלש.

והאופה.

הגוזז את הצמר.

המלבנו.

והמנפצו.

והצובעו.

והטווה.

והמיסך.

והעושה שני בתי נירין.

והאורג שני חוטין.

והפוצע שני חוטין.

הקושר.

והמתיר.

והתופר שתי תפירות.

הקורע על מנת לתפור שתי תפירות.

הצד צבי.

השוחטו.

והמפשיטו.

המולחו, והמעבד את עורו.

והמוחקו.

והמחתכו.

הכותב שתי אותיות.

והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות.

הבונה.

והסותר.

המכבה.

והמבעיר.

המכה בפטיש.

המוציא מרשות לרשות.

הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת.

ועוד כלל אחר אמרו.

כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת, חייב עליו חטאת, וכל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת, אינו חייב אלא המצניעו.

המוציא תבן, כמלוא פי פרה.

עצה, כמלוא פי גמל.

עמיר, כמלוא פי טלה.

עשבים, כמלוא פי גדי.

עלי שום ועלי בצלים, לחים, כגרוגרת, יבשים, כמלוא פי גדי.

ואין מצטרפין זה עם זה, מפני שלא שוו בשיעוריהן.

המוציא אוכלים כגרוגרת, חייב, ומצטרפים זה עם זה, מפני ששוו בשיעוריהן, חוץ מקליפיהן וגרעיניהן ועוקציהן וסובן ומורסנן.

רבי יהודה אומר, חוץ מקליפי עדשים שמתבשלות עמהן.

<< | משנה שבת ז דפוסים | >>