משנה שבועות ד ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק ד · משנה ח | >>
משביע אני עליכם, אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן לי, הרי אלו פטורים, שאין חייבין אלא על תביעת ממון כפקדון.
משנה מנוקדת
מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם,
- אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִתֵּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן לִי,
- הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִים;
- אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִתֵּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן לִי,
- שֶׁאֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל תְּבִיעַת מָמוֹן, כְּפִקָּדוֹן:
נוסח הרמב"ם
משביע אני עליכם, אם לא תבואו ותעידוני,
- שאמר איש פלוני, ליתן לי מאתים זוז - ולא נתן,
- הרי אלו פטורין - שאין חייבין אלא על תביעת ממון כפיקדון.
- שאמר איש פלוני, ליתן לי מאתים זוז - ולא נתן,
פירוש הרמב"ם
אמר רחמנא "ונפש כי תחטא, ושמעה קול אלה, והוא עד או ראה או ידע"(ויקרא ה, א), ואמר עוד בכפירת פקדון "נפש כי תחטא", וכמו שהפקדון תביעת ממון שיש לו, כמו גם כן העדות צריך שיהיה בממון שיש לו, והוא בכאן הוא תובעם שיעידו לו בממון שאין לו בו זכות. ואפילו שיעידו לו כמו שהוא אומר, לפי שאין חייב בעל דינו שיתן לו ממון כשאמר לו אתן לו, ולפיכך כשכפרו פטורים.
ועל זה תקיש כל עדות שתבע אותה בעל דין, אם אינה מועלת לו בתביעתו כשיעידו בה העדים, אין הדיינין חייבין לשאול את העדים אותה עדות בשום פנים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שאמר איש פלוני ליתן לי וכו' פטורים - דכתיב בשבועת העדות תחטא, וכתיב בשבועת הפקדון תחטא, מה שבועת הפקדון על תביעת ממון שיש לו על חבירו, אף שבועת העדות צריך שתהיה על תביעת ממון שיש לו עליו, וזה שטוען שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז אינה תביעת ממון שיש לו על חברו, שאפילו הוא כדבריו שאמר לו חברו שיתן לו מאתים זוז אין חברו חייב בו כלום בשביל אמירה זו כז:
פירוש תוספות יום טוב
שאמר איש פלוני ליתן לי וכו' פטורים. פירש הר"ב שאפי' הוא כדבריו אין חברו חייב ליתן לו כלום בשביל אמירה זו ואפי' הוא עני אינו חייב לו אלא מטעם נדר ונמצא שאין עליו חיוב ממון בשום צד. שאין ב"ד יורדין לנכסיו אם אינו רוצה לקיים נדרו. אלא שמנדין אותו או מכין אותו עד שיקיים מוצא שפתיו. נראה לי:
מאתים זוז. עמ"ש בזה במשנה ו' פ"ג דסנהדרין:
כפקדון. עמ"ש בפרק בתרא משנה ב':
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כז) (על הברטנורא) ואפילו הוא עני אינו חייב לו אלא מטעם נדר ונמצא שאין עליו חיוב ממון בשום צד. שאין ב"ד יורדין לנכסיו אם אינו רוצה לקיים נדרו. אלא שמנדין אותו או מכין אותו עד שיקיים מוצא שפתיו. נראה לי:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
שאין חייבין אלא על תביעת ממון בפקדון: קל להבין שממתני' דלעיל דסמוך עד סוף בבא דמשלח ביד עבדו כולהו לא זו אף זו קתני. וביד פ"ט סי' ג':
תפארת ישראל
יכין
ולא נתן לי: והשיבו אין אנו יודעין, ונמצאו שקרנים. וכגון שבזמן קרוב קודם השבועה אמר בפניהן ליתן לו המתנה, דאז לא מצו למימר שכחנו [ר"ן שבועות שט"ו א']:
הרי אלו פטורים: דאפילו המשביע עני לא הוה הנותן רק כנודר לצדקה, שאין ב"ד יורדין לנכסיו, רק שכופין אותו לקיים נדרו, ואין כאן כפירות ממון [ונ"ל עוד דהרי יכול להתיר נדרו, כי"ד רכ"ח ס"כ, וע"ש]:
שאין חייבין אלא על תביעת ממון כפקדון: נקט פקדון, מדהוא נזכר ראשון בהפסיק:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת