משנה ראש השנה ג ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק ג · משנה ב | >>

כל השופרות כשרין חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן.

אמר רבי יוסי, והלא כל השופרות נקראו קרן, שנאמר (יהושע ו), במשוך בקרן י היובל.

כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִין,

חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא קֶרֶן.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
וַהֲלֹא כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרְאוּ קֶרֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו): "בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל":

כל השופרות - כשרים,

חוץ - משל פרה,
מפני - שהוא קרן.
אמר רבי יוסי:
והלוא - כל השופרות נקראו קרן,
שנאמר: "והיה במשוך בקרן היובל,
כשומעכם את קול השופר" (יהושע ו ה).

קריאת קרן של פרה קרן, הוא למה שאמר הכתוב "בכור שורו הדר לו, וקרני ראם קרניו"(דברים לג, יז).

וחכמים טוענים על רבי יוסי ואומרים, והלא כל השופרות נקראו קרן ונקראו שופר, ושל פרה נקרא קרן ולעולם לא נקרא שופר.

ואין הלכה כרבי יוסי:


שהוא קרן - ואינו קרוי שופר, דכתיב (דברים לג) בכור שורו ט הדר לו וקרני ראם קרניו. וגבי ר"ה שופר כתיב (ויקרא כה) והעברת שופר תרועה, וגמרינן ר"ה מיובל:

בקרן היובל - ויובל דכרא הוא, דאמר רבי עקיבא כשהלכתי לגליא היו קורין לדכרא יובלא, אלמא אפילו שופר של איל נקרא קרן. ורבנן אמרי כל השופרות אקרו קרן ואקרו שופר יא. דפרה, קרן איקרי שופר לא אקרי. והלכה כחכמים:

חוץ משל פרה. כתב הר"ב דכתיב בכור שורו וכו' בגמ'. ונ"ל דתנא נסיב פרה ולא שור. כדכתיב בקרא דלא תטעה לומר דוקא של שור אבל של פרה לא. ומהר"ר משה כ"ץ יצ"ו תירץ דקמ"ל דלא תימא יובל דוקא של זכר. קמ"ל דשל פרה דוקא לא. הא של שאר נקיבות כשירות. וכתב הר"ן בשם התוספות. דהא דלא מפיק נמי של ראם מפני שהוא קרן כדכתיב וקרני ראם קרניו ולא אשכחן דאקרי שופר. היינו משום דלא אצטריך למעוטי אלא אותן שהן חלולים. אבל אותן שאינן חלולין כגון של ראם וצבי לא אצטריך ליה למעוטי דפשיטא דלא מקרו שופר אלא אותן שהן חלולים מלשון שפופרת עכ"ל. ושל פרה קרי ליה קרן אע"ג דיש לו זכרות ונקבות הכתוב הוציאו מכלל הכשרין והכניסו בכלל הפסולין. וכתב עוד הר"ן וא"ת דתיש ליתסר דלא איקרי שופר ומקרי קרן דכתיב (דניאל ח') והצפיר קרן חזית בין עיניו איכא למימר דתיש וכבש חד מינא הוא ובחד שמא מקרו כדכתיב (דברים י"ד) שה כשבים ושה עזים. א"נ דהתם במראה הנבואה היה נראה לנביא כדי להראותו תקפו של צפיר שלא היה בה נקבות אלא זכרות ולפיכך קראה קרן עכ"ל. ומ"ש הר"ב וגמרינן ר"ה מיובל. מפורש במשנה ה' וכלומר דהאי קרא דוהעברת ביובל הוא דכתיב:

שנאמר במשוך בקרן היובל. ביהושע ו'. וכתבו התוס' תימה דלא מייתי קרא דיצחק דכתיב (בראשית כ"ב) בסבך בקרניו ואע"ג דההוא קרא מחיים דה"נ קרא דבכור שורו כו' י"ל דנ"ל לאתויי האי משום דכתיב ביה בשמעכם קול השופר:

בקרן היובל. כתב הר"ב ורבנן אמרי כל השופרות אקרו קרן ואקרו שופר. פירש"י אקרו קרן כדאמרן [במשוך בקרן היובל] ואקרו שופר דכתיב במתן תורה במשוך היובל וגו' (שמות י"ט) וכתיב (שם) ויהי קול השופר. וכתבו התוס' אבל מהאי קרא דמתניתין א) אין ראיה דאדרבה מיניה מוכח דשופר אקרי קרן. ועוד צריך להוכיח דבעלמא אקרו שופרות [בלא] ב)קרן ע"כ. [ובסדר המשנה שבירושלמי מסיים להדיא להך סיפא דקרא]:

(ט) (על הברטנורא) בגמרא. ונ"ל דתנא נסיב פרה ולא שור כדכתיב בקרא. דלא תטעה לומר דוקא של שור אבל של פרה לא. ומוהר"מ כ"ץ תירץ דקמ"ל דלא תימא יובל דוקא של זכר קמ"ל של פרה דוקא לא. הא של שאר נקבות כשרות. ועתוי"ט:

(י) (על המשנה) בקרן. תימא דלא מייתי קרא דיצחק דכתיב בסבך בקרניו כו'. י"ל דנ"ל לאתויי האי משום דכתיב ביה בשמעכם קול השופר. תוספ':

(יא) (על הברטנורא) פירש"י אקרי קרן כדאמרן ואקרי שופר דכתיב במתן תורה במשוך היובל וכתיב ויהי קול השופר. וכתבו התוספ' אבל מהאי קרא דמתניתין אין ראיה דאדרבה מניה מוכח דשופר אקרי קרן ועוד צריך להוכיח דבעלמא אקרי שופרות בלא קרן:

כל השופרות כו':    ביד ר"פ א' דהלכות שופר:

חוץ משל פרה:    וכתוב בספר החנוך וכל השופרות כשרין חוץ משל פרה מפני שהוא קרן פי' כל מה שהוא שופר כלומר שהוא לשון חלול שלשון השופר הכי משמע לעולם דבר שיש בו חלל כגון השופר של כבש שיש לו חלל שהזכרות בתוכו וכל שופר בעולם שיש לו חלל כמו שפירשנו כשר לתקוע בו בר"ה לאפוקי קרני ראם ושאר חיות שקרניהם אינם נכללין בלשון שופר כלל לפי שאין בהן דבר חלול אלא הזכרות לבד אבל קרן הפרה אע"פ שהוא בכלל שופר שהרי יש לו נקבות וזכרות אינו כשר מפני שהכתוב כללו עם הפסולים שקראו קרן וכתיב בכור שורו וגו' וקרני ראם קרניו נמצא לפי פירושנו זה שכל הקרנות שבעולם פסולים לתקוע בהן בר"ה חוץ מקרני הכבשים והרחלים וגם התישים ועזים לפי שלא מצינו בעולם קרנות חלולים חוץ מאלו ושל פרה כי קרני כל החיות אינם חלולים ונמצא שאינם בכלל לשון שופר שצותנו התורה לתקוע ושל פרה ג"כ הכניסו הכתוב עם כלל כל הפסולים מפני שקראו בשמם ואל יקשה בעיניך לדברינו אלה שהרי הכתוב קורא שופר התישים בלשון הפסולים כדכתיב והצפיר קרן חזות בין עיניו שהענין ההוא היה במראה הנבואה והודיע הכתוב שהיה נראה לנביא לרוב תוקף הצפיר כאילו היה לו קרן הפסולים כלומר שהיה חזק מבלי נקבות ואין הענין שיכניסנו הכתוב עם הפסולים כלל כי אם בהפך לכל מבין והארכתי לך מעט בני בכאן לפי שהפירוש הזה נתחדש במשנה זו מזמן קרוב ואשר היו לפנים פירשוה בענין אחר ע"כ וקצת מזה תמצא כתוב בפי' הר"ן ז"ל:

א"ר יוסי והלא כל השופרות כלן נקראו קרן וכו':    ירושלמי הוון בעיין מימר ולא פליגין אשכח תני ר' יוסי מכשיר בשל פרה וחכמים פוסלין ע"כ:

בסוף פי' ר"ע ז"ל ורבנן אמרי כל השופרות איקרי קרן ואיקרו שופר ע"כ. אמר המלקט מפרש בגמ' איקרו קרן כדאמרן ואיקרו שופר דכתי' במתן תורה במשוך היובל וגו' וכתיב ויהי קול השופר ור' יוסי אמר לך דפרה נמי איקרי שופר דכתיב ותיטב לה' משור פר אם שור למה פר ואם פר למה שור אלא מאי שור פר משופר פי' תיטב לפניך תפלתי יותר טוב משופר. ורבנן אמרי מאי שור פר שהוא כפר זהו שורו של מעשה בראשית. עולא אמר היינו טעמא דרבנן לפי שאין קטיגור נעשה סניגור ועוד מפני שהוא קרן ור' יוסי אמר לך דקאמרת אין קטיגור נעשה סניגור ה"מ מבפנים והאי שופר מבחוץ הוא ודקא אמרת מפני שהוא קרן כל השופרות נקראו קרן אביי אמר היינו טעמייהו דרבנן שופר אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות והאי דפרה כיון דקאי גלדי גלדי מיתחזי כשנים שלשה שופרות וחדא ועוד קאמר ור' יוסי אמר לך דקאמרת שופר אחד וכו' כיון דמחברי אהדדי חד הוא ודקא אמרת מפני שהוא קרן כל השופרות נמי נקראו קרן וכתבו תוס' ז"ל איקרי קרן איקרי שופר פי' הקונטרס איקרי קרן כדאמרינן ואיקרי שופר דכתיב במתן תורה במשוך היובל וגו' וכתיב ויהי קול השופר. יש מקשים ואמאי לא הביא האי קרא דמתני' במשוך בקרן היובל כשמעכם את קול השופר להוכיח דכל שופרות איקרו שופר שטות להקשות וקל להבין דאדרבה מהאי קרא מוכח דשופר איקרי קרן ועוד צריך להוכיח דבעלמא שופרות איקרו קרן ע"כ: ונראה שר"ל שופרות סתם איקרו שופרות בלא לווי דקרן ותוספת י"ט הגיה דבעלמא איקרו שופרות בלא קרן ואני לא מצאתיו מוגה בתלמוד של הרב בצלאל אשכנזי ז"ל: ועיין בספר חכמת מנוח ז"ל ובטור א"ח סי' תקפ"ו:

יכין

י) כל השופרות כשרין חוץ משל פרה וכ"ש של שור, דדמי טפי לעגל, שהיה כתבנית שור אוכל עשב, ואין קטיגור נעשה סניגור [כך נ"ל].

יא) מפני שהוא קרן ולא נקרא בכתוב בלשון שופר, ובר"ה שופר בעינן.

יב) שנאמר במשוך בקרן היובל ולרבנן עכ"פ מקרו נמי שופר. משא"כ של פרה לא נקרא שופר בשום מקום.

בועז

פירושים נוספים