משנה פרה ח י
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ח · משנה י | >>
מי קרמיון ומי פוגה, פסולים, מפני שהם מי ביצים.
מי הירדן ומי ירמוך, פסולים, מפני שהם מי תערובות.
ואלו הן מי תערובות, אחד כשר ואחד פסול שנתערבו.
שניהן כשרין ונתערבו, כשרין.
רבי יהודה פוסל.
משנה מנוקדת
מֵי קַרְמְיוֹן וּמֵי פוּגָה, פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֵי בִצִּים. מֵי הַיַּרְדֵּן וּמֵי יַרְמוּךְ, פְּסוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֵי תַעֲרֹבוֹת. וְאֵלוּ הֵן מֵי תַעֲרֹבוֹת, אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל, שֶׁנִּתְעָרְבוּ. שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין וְנִתְעָרְבוּ, כְּשֵׁרִין. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל.
נוסח הרמב"ם
מי קרמיון, ומי פיגה - פסולין,
- מפני שהן מי ביצים.
- מי הירדן, ומי הירמוך - פסולין,
- מפני שהן מי תערובות.
- אלו הן מי תערובות -
- אחד כשר, ואחד פסול - ונתערבו.
- שניהן כשרין, ונתערבו - כשרין.
- רבי יהודה - פוסל.
פירוש הרמב"ם
מי קרמיון, ופיגה, וירמוך - שם נהרות בארץ ישראל.
מי ביצים - מימות ההטפחה, מאמרו "בצאתיו וגבאיו"(יחזקאל מז, יא).
שניהם כשרים - ונתערבו כמו שהיה מתערב מזה המעיין עם מי מעיין אחר, אשר כל אחד מהן מהמימות כשירים. ורבי יהודה פוסל המעורב מהן יחד לקדש ממנו מי חטאת.
ואין הלכה כרבי יהודה:
פירוש רבינו שמשון
מי קרמיון: נהרות של א"י הן כדאמרינן בפרק המוכר את הספינה (דף עד ב) ועל נהרות יכוננה אלו ארבע נהרות ירדן ירמוך קרמיון ופיגה:
מי בצים: מלשון (איוב ח יא) היגאה גומא בלי בצה והן מי בצעים ועפר וטיט מעורב בהן וכתיב מים חיים אל כלי והכא איכא חציצה בין מים לכלי ותימה לשמואל דאמר בפרק במה אשה (דף סה ב) ובפרק אין בין המודר (דף מ א) ובפרק בתרא דבכורות (דף נה ב) דאין המים מטהרין בזוחלין אלא פרת בימי תשרי בלבד שמא ירבו נוטפין על הזוחלין למה לן טעמא הכא מפני שהם מי ביצים תיפוק ליה דבעינן מים חיים אל כלי ונראה מתוך כך דלאו דוקא פרת דהוא הדין שאר נהרות ביומי תשרי לא חיישינן לנוטפין ומשום דפרת היה בבבל נקטיה וא"ת ולשמואל וכי אין לו תקנה למי חטאת ולזבים דבעו מים חיים אלא ביומי תשרי ויש לומר דיש תקנה במעיינות שאין מי גשמים מתקבצין לתוכן או בבאר מים חיים דדוקא בנהרות שהן גדולים חיישינן שחרדלית של גשמים מתאספין על כל גדותם ואין אדם יכול לשומרה ולעיל בפ"ג (מ"ב) תנן שהי' ממלא מן מי השילוח לכהן השורף את הפרה וסתמא כל ימות השנה שהי' ממלא במנין זה שאין חרדלית של גשמים יורדים לתוכו והא דאמרינן בפ' בתרא דבכורות (דף נה ב) הנודר ממי פרס אסור בכל מים שבעולם משום דכולהו למטה מפרת ועינתא דמדליין סולמי דפרת נינהו נהי דפרת גופיה חיישינן לרבוי נוטפין למעיינות היוצאין במחילות מתחת הקרקע לא חיישינן לתערובתן לרבוי מיני תערובתן שמים פסולין מתערבין בהן:
ונתערבו: כאחד פסול אסור לקדש ממקום התערובת ובשניהם כשרין כשר ורבי יהודה פוסל אפי' בשניהן כשרין ליטול ממקום התערובת גזירה אטו אחד פסול:
תניא בתוספתא (תוספתא פרה, ט) "כל הנהרות פסולין לקדש בהן מי חטאת ומודה ר' יהודה במעיין היוצא משני מקומות וחוזר ומתערב במקום אחד כשר וכן היה ר' יהודה אומר ממלא אדם את החבית ממעיין זה למעיין זה ונותנן בשוקת אחת ומקדש וכן היה ר' יהודה אומר ממלא אדם צלוחית מחבית זו וצלוחית מחבית זו ונותנן בשוקת אחת ומקדש:"
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מי קרמיון ומי פוגה - נהרות שבארץ ישראל הן:
מי בצים - לשון היגאה גומא בלא בצה (איוב ח יא). כלומר, מים שחומר וטיט מעורב בהן. ורחמנא אמר מים חיים אל כלי, והכא איכא חציצה בין מים לכלי יב:
מי תערובות - שמים פסולים מתערבים בהם:
אחד פסול ואחד כשר - ונתערבו, אסור לקדש ממקום התערובות ולמטה:
ר' יהודה פוסל - אפילו בשניהם כשרים פוסל ר' יהודה ליטול ממקום התערובות, גזירה אטו אחד פסול. ואין הלכה כר' יהודה:
פירוש תוספות יום טוב
מפני שהם מי ביצים. פי' הר"ב דאיכא חציצה כו' וכ"כ הר"ש גם רש"י והתוס' דסנהדרין פ"ק ד' ה' אבל התוס' דב"ב פ"ה ד' ע"ד כתבו עוד דלפי שמי ביצים מתערבים בהם. פסולים למי חטאת לפי שאינן רדופין מחמת שנתערבין באגמים. ואין חיותן חיות גמור ע"כ ולישנא דגמ' פ"ח דסנהדרין דייקא הכי דקאמרינן עלה דמתני' לענין מי חטאת מים חיים בעינן ולפירוש האחר הל"ל חיים אל כלי בעינן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על הברטנורא) ועוד, לפי שאין רדופין מחמת שמתערבין באגמים ואין חיותן חיות גמור. תוס':
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מי קרמיון וכו': ופי' בערוך בערך קרמיון לשון שני קרמיון נהר הוא בדרך דמשק והוא אמנה פיגה הוא פרפר מי בצים מלשון בצותיו. ירמוך נהר הוא בדרך דמשק ע"כ:
אחד כשר ואחד פסול שנתערבו: מצד הנהר שהתחיל להתערב עם הפסול משם ולמטה אסור לקדש באותן המים אבל מן הצד האחר ולמעלה קודם מקום שהתחיל להתערב מותר לקדש באותם המים:
תפארת ישראל
יכין
מי קרמיון: שם נהרות בא"י:
מפני שהם מי ביצים: מי אחו. ופסולייהו מדמעורבין עם עפרורית שחוצץ בין המים לכלי [הרא"ש, וגם בתוספות סנהדרין דה"ב]. א"נ משום דמדהן באחו אינן רדופין בשטיפה ובזרם ולא מקרו מים חיים [תוס' ב"ב עד"ב]:
מי הירדן ומי ירמוך: שכמה נחלים פסולין זוחלין לתוכו ומתערבין עמו:
שניהן: אבל שניהן וכו':
ר' יהודה פוסל: דגזור בכל תערובות אטו א' מהן פסול:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת