משנה ערלה ב יז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ערלה · פרק ב · משנה יז | >>

בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים שנתבשלו עם בשר התאווה, אסור לטמאים ומותר לטהורים.

משנה מנוקדת

בְּשַׂר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים וּבְשַר קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם בְּשַׂר הַתַּאֲוָה,

אָסוּר לַטְּמֵאִים,
וּמֻתָּר לַטְּהוֹרִים:

נוסח הרמב"ם

בשר קודשי קדשים,

ובשר קדשים קלים,
שנתבשלו, עם בשר התאוה -
אסור - לטמאים.
ומותר - לטהורים.

פירוש הרמב"ם

אם היה בשר קדשי קדשים הוא זה שנתבשל עם בשר תאוה, אוכלין הכל טהורי הכהנים כמו שבארנו.

ואם יהיה בשר קדשים קלים שנתבשל עם בשר תאוה, אוכלין הכל טהורי זרים.

ולא נחוש בזה העניין ודומה לו לאחד מששים, כיון שאכל מותר ואין שם דבר יאסור אכילתו:

פירוש רבינו שמשון

בשר קדשי קדשים. אסור לזרים ואפילו לטהורים וקדשים קלים מותר לזרים טהורים ואסור לטמאין וכשנתבשלו [עם בשר תאוה] דהיינו בשר חולין דשרי אף לטמאין ויש בה כדי לבטל כל אחד ואחד בפני עצמו מ"מ מצטרפין [לאסור] לטמאין אפילו לר"ש דקדשי קדשים וקדשים קלין שם אחד הן דכולם שם קדשים עליהן כדאמרן לעיל גבי תרומה ותרומת מעשר וחלה ובכורים ומותר אף לזרים טהורים אפילו לרבנן דקדשים קלים שרו לזרים וקדשי קדשים אין בהן כדי לאסור כדאמרן לעיל עד שיהא בו כדי לחמץ:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בשר קדשי קדשים - אסור לזרים אפילו טהורים. בשר קדשים קלים שרי לזרים טהורים ואסור לטמאים. ובשלן עם בשר תאוה. בשר חולין יט דשרי אף לטמאים ויש בו כדי לבטל כל אחד בפני עצמו. מצטרפין לאסור לטמאים. אפילו לר' שמעון, דקדשי קדשים וקדשים קלים שם אחד להם כדאמרינן לעיל גבי תרומה וחלה ובכורים. ומותר. לזרים טהורים אפילו לרבנן דקדשי קדשים אין בהם כדי לאסור:

פירוש תוספות יום טוב

[עם בשר התאוה. פי' הר"ב בשר חולין. ומתניתין לישנא דקרא נקטיה דבפ' ראה כתיב כי תאוה נפשך לאכול בשר ובבשר חולין משתעי קרא]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על הברטנורא) לישנא דקרא נקטיה בפרשת ראה, כי תאוה נפשך כו' ובבשר חולין משתעי קרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בשר קדשי קדשים וכו':    אם הי' בשר קדשי קדשים הוא זה שנתבשל עם בשר תאוה אוכלין הכל טהורי כהנים ואם יהי' בשר קדשים קלים שנתבשל עם בשר תאוה אוכלין הכל זרים ולא נחוש בזה הענין ודומה לו לאחד מששים כיון שהכל מותר ואין שם דבר יאסור זולתו הרמב"ם ז"ל. ור"ע ז"ל תפס לעיקר פי' ה"ר שמשון ז"ל:

ומותר לטהורים:    אפי' זרים ואפי' לרבנן דר"ש משום דקדשי קדשים לחודייהו אין בהן כדי לאסור כדאמרן לעיל עד שיהא בהן כדי לחמץ. הר"ש ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

ובשר קדשים קלים:    דשרי לזרים טהורים:

שנתבשלו עם בשר התאוה:    חולין דשרי אף לטמאים ויש בחולין לבטל כל א' בפ"ע:

אסור לטמאים:    דמצטרף אף לר"ש דק"ק וקדשים קלים שם א' הן ומין א' הן:

ומותר לטהורים:    אפילו לרבנן דק"ק אין בהן כדי לאסור:


בועז

פירושים נוספים