משנה סנהדרין י ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק י · משנה ב | >>

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא.

שלשה מלכים, ירבעם^ו, אחאב, ומנשה.

רבי יהודה אומר, מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר (דברי הימים ב לג, יג) ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו.

אמרו לו, למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו.

ארבעה הדיוטות, בלעם^ז, ודואג, ואחיתופל, וגחזי.

משנה מנוקדת

[עריכה]

שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת,

אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

שְׁלֹשָׁה מְלָכִים:

יָרָבְעָם, אַחְאָב, וּמְנַשֶּׁה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

מְנַשֶּׁה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"ב לג, יג):

"וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו,

וַיֶּעְתַּר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ,

וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ".

אָמְרוּ לוֹ:

לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ,

וְלֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הֱשִׁיבוֹ.

אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת:

בִּלְעָם, וְדוֹאֵג, וַאֲחִיתֹפֶל, וְגֵחֲזִי.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

שלשה מלכים, וארבעה הדיוטות - אין להם חלק לעולם הבא.

שלשה מלכים - ירבעם, ואחאב, ומנשה.

ורבי יהודה אומר:

מנשה - יש לו חלק לעולם הבא,

שנאמר: "ויתפלל אליו, ויעתר לו, וישמע תחינתו, וישיבהו ירושלים למלכותו" (דברי הימים ב לג יג).

אמרו לו: למלכותו השיבו - ולא השיבו לחיי העולם הבא.

ארבעה הדיוטות - בלעם, ודואג, ואחיתופל, וגיחזי.

אולם זכר אלה לגודל מעלתם בחכמה, ושמא יחשוב החושב כי לרוב חכמתם וזכות התורה שהיו יודעים אותה ידיעה גדולה יש להם חלק, לכן הודיענו שיסודי האמונה נתקלקלו אצל הנזכרים, ונסתפקו בקצתם, ולפיכך נדחו מחיי העולם הבא.

וזכר בלעם, והוא אינו מישראל, לפי שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. והודיע כי בלעם מרשעי אומות העולם, ואין לו חלק לעולם הבא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות - אע"פ שגדולים וחכמים היו. אין להם חלק לעוה"ב:

שלא היתה אמונתם שלימה - ואע"ג דבלעם מאומות העולם הוה, ואנן כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא תנן, משום דקיימא לן חסידי אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב, אשמועינן דבלעם לאו מחסידי אומות העולם הוא:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ירבעם. דכתיב (מלכים א' י"ג) ויהי בדבר הזה לחטאת בת ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה. להכחיד בעה"ז. ולהשמיד לעה"ב. גמרא דף ק"א [ע"ב]:

אחאב. דכתיב (שם כ"א) והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל. עצור בעה"ז ועזוב בעה"ב. גמרא דק"ב:

ומנשה. דכתיב ביה (מלכים ב' כ"א) ויעש הרע בעיני ה' [וגו'] כאשר עשה אחאב מלך ישראל מה אחאב אין לו חלק לעה"ב. אף מנשה אין לו חלק לעה"ב. גמרא שם:

בלעם. נתן סימן בעצמו אמר (במדבר כ"ג) תמות נפשי מות ישרים [וגו']. אם תמות נפשי מות ישרים תהא אחריתי כמוהו. ואם לאו הנני הולך לעמי. גמרא דף ק"ה. ומ"ש הר"ב ואע"ג דבלעם מאו"ה הוה וכו'. משום דקי"ל חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. עיין מ"ש במשנה י"ד פ"ג דאבות בשם הרמב"ם:

ודואג. דאמר דוד (תהלים נ"ב) בבא דואג האדומי ויגד לשאול וגו'. גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה. גמרא דף קו:

ואחיתופל. לא אתפרש בגמרא אבל נ"ל מדכתיב (שם נ"ה) אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם. ודרשוהו בגמרא על דואג ואחיתופל מכלל דשוים הם. ואפשר לי עוד לדרוש דכתיב (שמואל ב' י"ז) ויחנק וימת ויקבר וכלום היה המקרא חסר באומרו ויחנק ויקבר. מאי וימת. אלא דמית מיתה תנינא לעה"ב:

וגחזי. דכתיב (מלכים ב' ח') וילך*) אלישע דמשק. להיכא אזל. א"ר יוחנן שהלך להחזיר גחזי בתשובה ולא חזר. א"ל חזור בך א"ל כך מקובלני ממך החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות חשובה. מאי עביד. איכא דאמרי אבן שואבת תלה לחטאת ירבעם והעמידה בין שמים וארץ. וא"ד שם חקק בפיה. והיתה מכרזת ואומרת אנכי ולא יהיה לך. וא"ד רבנן דחה מקמיה. שנאמר [שם ו'] ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו. מכלל דעד השתא לא הוו פיישי. [גמרא דף ק"ז ע"ב] :

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ו) (על המשנה) ירבעם כו'. בגמרא יליף להו מקראי:

(ז) (על המשנה) בלעם כו'. בגמרא יליף להו מקראי, לבד מאחיתופל דלא אתפרש בגמרא. ונ"ל מדכתיב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ודרשוהו בגמרא על דואג ואחיתופל, מכלל דשוים הם. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

שלשה מלכים וד' הדיוטות: פ' אין דורשין (חגיגה ד' ט"ו) ובגמרא אמרינן דאנשי כנסת הגדולה מנאום ובקשו למנות את שלמה ובאה דיוקנו וכו' ובאה אש וכו' ויצאת בת קול פעמים ולא מנו אחז מפני כבוד חזקיה בנו וכן נמי לא מנו אמון מפני יאשיהו בנו דברא מזכה אבא. ולא מנו יהויקים מפני שנתכפר לו על שלא ניתן לקבורה. ובהדיוטות לא מנו מיכה מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים:

ר' יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעוה"ב שנאמר ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו וכו': גמרא א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר ונתתים לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיה מ"ס בגלל מנשה שעשה תשובה ואינהו לא עביד ומ"ס בגלל מנשה דלא עבד תשובה:

בלעם: כשמו בלא עם שאין לו חלק עם עם:

דואג ואחיתופל וגחזי: לא אתפרש בהדיא בגמרא רק כתיב בדואג ושרשך מארץ חיים סלה וגבי אחיתופל כתיב ישיא מות עלימו ירדו שאול חיים וגו' וגחזי ג"כ חטא הרבים תלוי בו דאבן שואבת תלה לחטאת ירבעם והעמידה בין שמים לארץ ואיכא דאמרי שם חקק בפיה והיתה מכרזת ואומרת אנכי ולא יהיה לך ומתני' דקא חשיב בלעם שהיה גוי בהדי הדיוטות דמשמע דשארי גוים יש להם חלק ר' יהושע היא ור' אליעזר פליג עליה וס"ל דכל אומות העולם אין להם חלק ושניהם מקרא אחד דרשו ישובו רשעים לשאלה אלו פושעי ישראל כל גוים שכחי אלהים אלו אומות העולה ור' יהושע אומר ישובו רשעים לשאולה מאן נינהו כל גוים שכחי אלהים דבורר הרשעים שבהם אבל השאר יש להם חלק וגרסי' בגמרא דורשי רשומות דהיינו פסוקים חולקים אמתני' ואומרים שלכולם יש להם חלק לעוה"ב אפילו למנשה וירבעם ואחאב ודואג ואחיתופל וגחזי שנאמר לי גלעד זה אחאב שנפל ברמות גלעד ולי מנשה כמשמעו ואפרים מעוז ראשי זה ירבעם דקאתי מאפרים יהודה מחוקקי זה אחיתופל דקא אתי מיהודה מואב זה דוד דקאתי ממואב היר רחצי זה גיחזי שלקה על עסקי רחיצה על אדום אשליך נעלי זה דואג האדומי שאנעיל אותם בגן עדן עלי פלשת התרועעי אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע אם יביא דוד שהרג את הפלשתי והוריש את בניך גת ויצעק לפניך על שאתה נותן חלק לדואג ואחיתופל לעוה"ב מה אתה עושה להפיס דעתו אמר להם עלי לפייס ולעשותם רעים זה לזה והיינו התרועעי לשון רעות. תניא היה ר"מ אומר אבשלום אין לו חלק לעוה"ב שנאמר ויכו את אבשלום וימיתוהו ויכו בעוה"ז וימיתוהו בעוה"ב תניא רשב"א אומר משום ר"מ אחז ואחזיה וכל מלכי ישראל שכתוב בהן ויעש הרע בעיני ה' לא חיים ולא נידונים:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

ולא לחיי העולם הבא השיבו: נ"ל דס"ל דתשובתו לא היתה שלימה, רק מחמת יראה. וכדאמרי' [בירושלמי הכא] דהוה אמר אם יענני קוב"ה מוטב, ואם לאו אמינא כל אפין שוין:

וגחזי: נ"ל דנקט כל הנהו מלכים והדיוטות, אף מה דהוה הוה. אבל רצה תנא למכלל ברמז כל הנהו דלעיל דלא תני להו בפירוש במשנה. דירבעם החטיא הרבים, ואחאב מדהיה מ ו מ ר לע"ז, ומנשה מדהיה מין שאמר אין אלוה בנמצא [כירושלמי הכא], וגם היה שופך דמים, כמ"ש וגם דם נקי שפך מנשה הרבה (כסנהדרין צ"ט ב"), ובלעם פושעאה " עבגופן, דהיינו בזנות, דג"כ אין לו חלעה"ב (כר"ה די"ז א'), ואחיתופל, שמרד בדוד, וכיחש שהמלכות ירושה לבית דוד, כמ"ש בילקוט שם, שרצה שאבשלום יהרוג לדוד, ואח"כ יהרוג לאבשלום בדין, על שעינה נשי אביו ומרד באביו, ושאח"כ ימלוך הוא, וא"כ ודאי כיחש בביאת משיח בן דוד. [ואפשר עוד, דלהכי אין לאחיתופל עה"ב, מדהמית את עצמו, וכדמרגלא בפומא דאינשי דהמאבד א"ע לדעת אין לו חלעה"ב, וכן נ"ל דמוכח מהשם שכינו לו מאבד א"ע. דמדלא כינוהו הורג א"ע, ש"מ דבאמת אבד נפשו. ואעפ"כ לא מצאתי סמך לזה בשום מקום, רק רבינו בלחם שמים כאן כתב שמצא כן בתוספתא דשמחות, ולא מצאתי כן שם בפ"ב שמדבר ממאבד א"ע. אולם בחדושי מהרי"ט כתובות (דקנ"ב). בהאי כובס שהפיל א"ע למות מדלא היה באשכבתא דרבי, וב"ק אמרה שמזומן לעה'"ב. כתב הוא ז"ל, שחז"ל אמרו על הכתוב ותהי עוונתם על עצמותם, זם המאבד א"ע לדעת שאין לו חלעה"ב וע"ש. ולפעד"נ מדכל רוצח חייב מיתה, ורק כל חייבי מיתה המתוודה יש לו חלק לעוה"ב (כדלעיל פרק ו' מ"ב), והרי זה אף שהתוודה, כאילו לא התוודה דמי, דהרי אחר הוידוי שב לקיאו וחטא, להכי אין לו חלעה"ב]. ודואג בעל לשון הרע, וגחזי שביזה ת"ח (סנהדרין ק"ז ב'). וגם היה מחטיא הרבים (שם):

בועז

[עריכה]