משנה סנהדרין י רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כל ישראל - יש להם חלק לעולם הבא,

שנאמר: "ועמך כלם צדיקים, לעולם יירשו ארץ" (ישעיהו ס כא).

ואלו שאין להם חלק לעולם הבא -

האומר אין תחיית המתים,

ואין תורה מן השמים,

ואפיקורוס.

רבי עקיבה אומר:

אף הקורא בספרים החיצונים,

והלוחש על המכה, ואמר: "כל המחלה אשר שמתי במצרים, לא אשים עליך" (שמות טו כו).

אבא שאול אומר:

אף ההוגה את השם באותותיו.

(ב) שלשה מלכים, וארבעה הדיוטות - אין להם חלק לעולם הבא.

שלשה מלכים - ירבעם, ואחאב, ומנשה.

ורבי יהודה אומר:

מנשה - יש לו חלק לעולם הבא,

שנאמר: "ויתפלל אליו, ויעתר לו, וישמע תחינתו, וישיבהו ירושלים למלכותו" (דברי הימים ב לג יג).

אמרו לו: למלכותו השיבו - ולא השיבו לחיי העולם הבא.

ארבעה הדיוטות - בלעם, ודואג, ואחיתופל, וגיחזי.

(ג) דור המבול -

אין להם חלק לעולם הבא,

ואינן עומדין בדין,

שנאמר: "לא ידון רוחי באדם לעולם" (בראשית ו ג).

אנשי סדום -

אין להם חלק לעולם הבא,

אבל, עומדים הם בדין.

רבי נחמיה אומר:

אלו ואלו - אינן עומדין בדין,

שנאמר: "על כן לא יקומו רשעים" (תהלים א ה) וכו',

"לא יקומו רשעים במשפט" (שם) - זה דור המבול,

"וחטאים בעדת צדיקים" (שם) - אלו אנשי סדום.

אמרו לו:

בעדת צדיקים - אין עומדין,

אבל עומדין הן - בעדת רשעים.

דור המדבר -

אין להם חלק לעולם הבא,

ואין עומדין בדין,

שנאמר: "במדבר הזה ייתמו, ושם ימותו" (במדבר יד לה),

דברי רבי עקיבה.

רבי אליעזר אומר:

עליהם הוא אומר: "אספו לי חסידי, כורתי בריתי עלי זבח" (תהלים נ ה).

עדת קורח - אינה עתידה לעלות,

שנאמר: "ותכס עליהם הארץ, ויאבדו מתוך הקהל" (במדבר טז לג),

דברי רבי עקיבה.

רבי אליעזר אומר:

עליהם הוא אומר: "ה' ממית ומחיה, מוריד שאול ויעל" (שמואל א ב ו).

עשרת השבטים - אינן עתידים לחזור,

שנאמר: "וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה" (דברים כט כז),

מה היום הולך ואינו חוזר - אף הן הולכין ואינן חוזרין,

דברי רבי עקיבה.

רבי אליעזר אומר:

מה היום מאפיל ומאיר,

אף הם, שהיא אפילה להם - עתידה לאור להם.

(ד) אנשי עיר הנידחת -

"יצאו אנשים בני בליעל מקרבך, וידיחו את יושבי עירם לאמור" (דברים יג יד),

הא אינן נהרגין, עד שיהיו מדיחיה - מאותה העיר, ומאותו השבט,

ועד שיודח רובה,

ועד שידיחוה אנשים.

הדיחוה נשים וקטנים,

או שהודח מיעוטה,

או שהיו מדיחיה מחוצה לה - הרי אלו כיחידים.

צריכין שני עדים והתראה - לכל אחד ואחד.

זה חומר ביחידים מבמרובים -

שהיחידים בסקילה - לפיכך ממונם פלט,

והמרובים בסיף - לפיכך ממונם אבד.

(ה) "הכה תכה את יושבי העיר ההיא, לפי חרב" (דברים יג טז).

החמרת והגמלת, העוברת ממקום למקום - הרי אלו מצילין אותם.

"החרם אותה, ואת כל אשר בה, ואת בהמתה לפי חרב" (שם),

מכאן אמרו:

נכסי צדיקים שבתוכה - אובדים,

ובחוצה לה - פליטין,

ושל רשעים, בין מתוכה בין בחוצה לה - אובדין.

(ו) "ואת כל שללה תקבוץ, אל תוך רחובה" (דברים יג יז),

אם אין לה רחוב - עושין לה רחוב.

היה רחובה חוצה לה - כונסין אותו לתוכה,

שנאמר: "אל תוך רחובה".

"ושרפת באש את העיר, ואת כל שללה" (שם),

שללה - ולא שלל שמים,

מכאן אמרו:

ההקדשות שתוכה - יפדו,

ותרומות - ירקבו,

מעשר שני, וכתבי הקודש - יגנזו.

"כליל לה' אלוהיך" (שם),

אמר רבי שמעון:

אם עושה אתה דין בעיר הנידחת -

מעלה אני עליך - כאילו אתה מעלה עולה כליל לפני.

"והיתה תל עולם, לא תיבנה עוד" (שם),

לא תעשה אפילו גינות ופרדסים - דברי רבי יוסי הגלילי.

ורבי עקיבה אומר: "לא תיבנה עוד" -

לכמות שהיתה - אינה נבנית,

אבל נעשית היא גינות ופרדסים.

"ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים, וריחמך והרבך" (דברים יג יח),

כל זמן שרשעים בעולם - חרון אף בעולם,

אבדו רשעים מן העולם - נסתלק חרון אף מן העולם.

הדף הראשי של משנה סנהדרין י

משנה סנהדרין, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב