משנה סוטה ז ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ז · משנה ד | >>
חליצה כיצד, (שם כה) "וענתה ואמרה", ולהלן הוא אומר: "וענו הלוים ואמרו". מה עניה האמורה להלן בלשון הקודש, אף כאן בלשון הקודש.
רבי יהודה אומר: "וענתה ואמרה ככה", עד שתאמר בלשון הזהיב.
משנה מנוקדת
חֲלִיצָה כֵּיצַד?
- "וְעָנְתָה וְאָמְרָה" (דברים כה, ט),
- וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ";
- מָה עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,
- אַף כָּאן – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- "וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה",
- עַד שֶׁתֹּאמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה:
נוסח הרמב"ם
חליצה - כיצד?
- נאמר כאן: "וענתה ואמרה, ככה" (דברים כה ט),
- ולהלן הוא אומר: "וענו הלויים, ואמרו",
- מה ענייה האמורה להלן - בלשון הקודש,
- אף כאן - בלשון הקודש.
- רבי יהודה אומר:
- "וענתה ואמרה, ככה" - עד שתאמר בלשון הזה.
פירוש הרמב"ם
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
וענתה ואמרה ככה - אינו צריך ללמדה בגזרה שוה שמעצמה היא למדה. וענתה ואמרה ככה כלשון הזה תאמר:
פירוש תוספות יום טוב
רבי יהודה אומר וענתה ואמרה ככה וכו'. ורבנן מיבעי להו לדבר שמעשה מעכב ור"י מכה ככה. ורבנן כה ככה לא משמע להו. והא דבמשנה ג' פי"ב דיבמות קריאה אינה מעכבת בין לר"א בין לר"ע ואין סברא לומר דקריאה אינה מעכבת ואם קרא בלשון חול מעכב. כתבו התוספות דמסתבר למימר דס"ל דקריאה מעכב וקא סבר לא נחלקו ר"ע ור"א בדבר זה דהכי אמר בעלמא כגון בפ' ר"א דמילה [ד' קל"ה] גבי פלוגתא דב"ש וב"ה ותמה רבי כיון דהטיל הכתוב ככה בין קריאה למעשה [היכי מצי] לומר דלעכבו תרוויהו. וי"ל דמכה ככה נפקא ליה למדרשיה בין לפניו בין לאחריו. ע"כ. תו בגמ' ור"י האי וענתה ואמרה מאי עביד ליה. מיבעי ליה לאגמורי ללוים בלשון הקדש. דג"ש דקול קול לא גמיר מרבו ואין אדם דן ג"ש אא"כ קבלה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על המשנה) עד כו'. והא דבמשנה ג' פי"ב דיבמות קריאה אינה מעכבת בין לר"א בין לר"ע ואם קרא בלשון חול מעכב. כתבו התוספ' די"ל דס"ל דקריאה מעכבת וקסבר לא נחלקו ר"ע ור"א בדבר זה. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
נאמר כאן וענתה ואמרה: וכו' ר' יהודה אומר וענתה ואמרה ככה ורבנן האי ככה מיבעי להו לדבר שמעשה מעכב ור' יהידה מכה ככה ורבנן כה ככה לא משמע להו ור' יהודה וענתה איצטריך ליה לג"ש כדכתיבנא בסמוך. וכתבו תוס' ז"ל דלר' יהודה דשמעינן ליה בפ"ק דר"ה דמקרא נדרש לפניו ולא לאחריו מנלן דמעשה מעכב דכתיב בתר ככה דילמא דוקא לקריאה מעכבת דכתיבא קודם וי"ל דה"פ ור' יהודה האי דמעשה מעכב מכה ככה דאי לא הוה כתיב אלא כה ה"א דדרישנא ליה דוקא אקריאה שלפניו להכי כתיב ככה יתירא למידרשיה נמי אמעשה שלאחריו ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
עד שתאמר בלשון הזה: נ"ל דנ"מ דלת"ק סגי בלה"ק אפילו אינו אומר בלשון המקרא ממש. אלא דא"כ לפי מה דקיי"ל כת"ק א"צ בלשון המקרא ממש, וכ"כ בבכורים דלא כתב ככה, אין לשון המקרא מעכב, והלא לא קיי"ל כן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
תוספות שאנץ |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש