מהרש"ל על הש"ס/סוטה/פרק ז

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | תוספות שאנץ | הריטב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף לב עמוד ב

רש"י בד"ה אלו נאמרין בכל לשון גרסינן כצ"ל והס"ד:

בד"ה ולהלן כו' מנא לן שאינו צריך כו' כצ"ל:

בא"ד היא למידה. נ"ב פי' כל זאת דברי המקשן אבל במסקנא יליף אף לוים גופא מגזירה שוה ואינה למידה מעצמה וק"ל:

בד"ה וענתה ואמרה ככה דמשמע כלשון זה תאמר כצ"ל:

תוס' בד"ה קרית שמע כו' דתפלה וקריאת שמע דרבנן כו'. נ"ב אבל תוס' פירשו במסקנא שהגירסא הנכונה קריאת שמע דאורייתא ותפלה דרבנן. :

דף לג עמוד א

גמרא פרשת סוטה מנלן דכתיב ואמר אל האשה בכל לשון כו' דנין אמירה גרידתא מאמירה גרידתא ואין דנין אמירה גרידתא כו' כצ"ל. ונ"ב כך הגהתי לפי גירסת רש"י אבל תוס' שפיר גרסי לקמן וה"פ היכא דכתיבה ענייה ואמירה לא ילפינן מינה אלא ג"כ ענייה ואמירה ולא חד ודו"ק לקמן בעמוד שלאחריו בד"ה וענית ואמרת:

רש"י בד"ה ובמה היא שותה בכלי מאוס במקידה של חרס והס"ד:

בד"ה ומה היא כו' מזידה וכרצון בדקוה כו' כצ"ל:

בד"ה וכל כך כו' הך למה הס"ד:

בד"ה ה"ג כו' מסוטה אמר ליה כו' הכל דבור אחד:

ד"ה שהרי לא כו' צריך להיות קודם ד"ה טמא טמא כו':

בד"ה והאיכא כו' אחרים להכירן כצ"ל תוס' בד"ה איהו הוא כו' מפני שסומכין השומעין על דבורו שהוא שוחט כו' מרגישים בדבר כצ"ל:

בד"ה ורבי שלא כו' דפליגי בקורא את שמע כו' בפרק קמא דברכות דתנן כו' התם פריך תנא היכא כו' אמר מר רבי זוטרא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה דאמר מר לקמן בפירקא הס"ד:

בד"ה כל דבר כו' צ"ל לדבר כו' ורקיקה דככה משמע כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה כל התורה כו' תפשוט מיהא התם דאליבא דרבי כו' כצ"ל:

בא"ד אין בין ספרים למזוזות כו'. נ"ב פי' ספרים חומשי התורה וק"ל:

בא"ד בלשון הקודש לית להו לרבנן דאמרי ספרים נכתבים כו' כצ"ל:

בד"ה ברכת המזון כו' בירושלמי בפרק כיצד מברכין כו' דלהכי כתיב לפני ה' דבעזרה כו' כצ"ל:

בד"ה וענית כו' וא"ת הכא ענייה ענייה כו'. נ"ב ולא יליף ג"ש דאמירה כלל אלא ענייה לחוד ודו"ק:

בא"ד דנין ענייה ואמירה מענייה ואמירה ואין דנין ענייה גרידתא מענייה גרידתא כצ"ל ונמחק מסוטה. ונ"ב פי' הוא תפס גירסת הספרים כדפרישית לעיל ולא כרש"י א"כ שמעינן דלא ילפינן ענייה לחוד מאחר דנכתב ג"כ אמירה אצלו אלא בעל כרחך ילפינן ענייה ואמירה והיכא דאתית לאמירה תו קשה נילף מדדמי ואמרה מואמרת שהיא הג"ש המעולה ומכריע שאר ג"ש שאינה דומיא לגמרי והכא בין ענייה ואמירה אינה דומיא דהכא כתיב וענית ואמרת והתם כתיב וענו ואמרו ודו"ק היטב:

בד"ה ורבי יהודה כו' קריאה מעכב דאין כו' בעי ואם אית לך למימר כו' בדבר זה והכי אמר כו' כצ"ל:

דף לג עמוד ב

גמ' דאי מעבר הירדן ואילך הלא כתיב והיה בעברכם את הירדן אחרי דרך כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה וכשהחזירוהו כו' והא בדברי הימים כתיב וישאו כו' כצ"ל:

דף לד עמוד א

גמרא אותיכם צ"ל אותכם בכל העמוד כצ"ל:

תוס' ד"ה גמירי כו' צ"ל קודם ד"ה טורטני כו' כך הוא נוסח הירושלמי:

בד"ה גמירי כו' לא דמי ההוא דטעין מן ארעא לארכבותיה ומן ארכבותיה לכתיפיה לההוא דתלי ליה מן ארעא לכתיפיה ולא דמי ההוא דתלי ליה לההוא דאוחרן טעין ליה:

בד"ה עודם כו' ליאות כו' צ"ל ויאות. ונ"ב פי' בתמיה. בד"ה טורטני כו' והאשכול נתון בחבלים שוב נתנו מוט אחד מן הקצה כו' דרבי עקיבא דו אומר כו' כצ"ל. ונ"ב דו אומר פירוש כמו דהוא אומר:

(זה הציור של האשכול ומוטות לפירוש התוספות @  :

דף לד עמוד ב

רש"י בד"ה סתור כו' בדאי הס"ד:

בד"ה יהושע כו' כלב וגו' הס"ד:

בד"ה שעושה כו' לא פורש לן מאי כו' כצ"ל. בד"ה מינה כלומר כו' בגרונדי היא שניהם משלמין כי עפר של כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כחנייתן כו' למטה בירדן ועושין מקום כו' ועוד י"ל כו' קרוב לאלף ות' פרסאות באורך הירדן כצ"ל. ונ"ב ונ"ל אלף וארבע מאות וארבעים פרסאות מכוונות לחשבון כל ארבע מיל פרסה ודו"ק:

דיבור חדש צ"ל בזה אחר זה כו' ונ"ב נ"ל. וי"ל דבתרתי פליג כו' לקלות המים אמר זה אינו כו' נגדשין יותר משנים עשר מיל כו' שהוא אורך שלש מאות חסר י"ב כו' כצ"ל. ונ"ב פי' ואותן י"ב הנותרים יהי לקלות המים ודו"ק:

בא"ד ונראה דלרבי אלעזר כו' כצ"ל:

בד"ה אבותי כו' וי"ל דע"י תפלה כו' כצ"ל:

דף לה עמוד א

גמ' שנאמר ויהס כלב נמחק שנאמר:

שם והם חשבו לרעה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה וילכו ויבאו לא גרסינן וכתיב אלא וילכו כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש לספרים דגרסי הכי משמע דהקישא בעלמא הוא כתוב וישבו מתור הארץ וכתיב וילכו וגו' כלומר מקיש להדדי כו' ואינו כן אלא מיתורא הוא דקדריש ודו"ק. ובספר מצאתי וילכו ויבאו ל"ג אלא כתיב וילכו ומוילכו יתירא הוא קדייק כו':

בא"ד כיון דכתב לעיל וישובו כו' לביאתן כצ"ל והס"ד:

בד"ה דחזיא כו' ואמרו לו כו' כצ"ל:

בד"ה שבו המים כו' אל מקומם הס"ד:

בד"ה התעיף לשון כפול וכפלת מתרגמינן תיעוף כו' כצ"ל:

דף לה עמוד ב

רש"י בד"ה מאן אמריך כו' את עצמך מן השבייה כו' כצ"ל:

בד"ה כתיב כידון כו' ברך ה' את בית עובד אדום כו' פעולתו השמיני כי ברכו אלהים כו' כצ"ל. ונ"ב פעולתו השמיני שם בנו השמיני:

בד"ה בגלגל לאחר שבנו כו'. נ"ב מה שפרש"י לעיל שהן אותן אבנים שהקים יהושע בירדן קשה למה פלגינן לתרי הקמות ולא קחשיב נמי הקמה בהר עיבל ואין לומר דלא קחשיב מאחר שקיפלו וסתרו הקמתו א"כ למה חשיב הקמה בתוך הירדן ואפשר דלא חשיב אלא תחלה וסוף אבל הקמה אמצעי שאינה לקיום בטל לגבייהו ודו"ק:

בד"ה וכתבו מלמטה וסוף הס"ד:

תוס' בד"ה שלשה מיני אבנים היו כו' א"ר יצחק פשוט לן ארבעה כו' כצ"ל:

בא"ד נכנסו עמהן לארץ. נ"ב פי' לארץ סיחון ועוג וכן מצאתי בילקוט כבר נכנסו עמם לארץ העמים:

בא"ד אא"כ במה אנו קיימים באבנים שהקים כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש א"כ על מה נכתבה התורה ודו"ק:

בד"ה כיצד כו' לא לשעה היו ונגנזו עוד הוא מעשה ניסים נתן הקב"ה בינה בלב כל אומה ואומה והשיאו את התורה כולה מ"ד על אבני המלון נכתבו ניחא ומדת אותם בסיד אלא מ"ד על אבני המזבח נכתבו מאי וסדת בסיד כו' כצ"ל:

בד"ה לרבות כו' כל נשמה על שקירבה עצמה כך קירבה המקום ישראל כו' ושמא ע"פ הדיבור היה ואמר לו שקודם שהתחילו כו' ואי הוה מצינו למימר כו' אין נהרגין אין מקבלין אותן כו' לא היה הורגן וצ"ל אותן כו' כצ"ל:

דף לו עמוד א

גמרא והעברתם אותם עמכם כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה פריו ממעל עיניו הס"ד:

תוס' בד"ה כמאן כו' פוגעין בו כדאיתא כו' דשרי שלא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר ועוד כו' אלא כנגד יצה"ר י"ל כו' הרשות שבו הכתוב מדבר כו' אלא כנגד יצה"ר אע"ג כו' ואכתי נימא איפכא דדוקא לרבי יהודה איצטריך וגזירת הכתוב היא גבי יפת תואר כו' שבחוצה לה הם בכלל כו' כצ"ל:

בד"ה מאי והחציו כו' שאם היה כל שבט לוי שם היו שוין כו' כצ"ל:

בא"ד של הר גריזים קרוב לאלף כו'. נ"ב תפס מנין זה לפי שלא הגיעו מנין הלוים הראוים למשמרת דהיינו מבן שלשים אלא לשמנה אלפים ותפס האלפים ולא המאות או תפס מנין בני קהת שמשמרתם היה הארון כו' וא"כ הם עמדו למטה ולא נחת למנין המאות דאין סברא שיהיו כלם למטה ומ"מ אף אם תדחה ותאמר שאף המאות היו למטה מ"מ של גריזים יהיו מרובין שהמאות לא היו אלא ת"ר לקהתי ולכלם במנין הראוים למשמרתם תק"פ ולא יגיע הרבה לאלף ודו"ק:

בא"ד שבטים שעמדו על הר עיבל ש' ושבעת אלפים ותתק"ל ובפרטן של הר גריזים ש' וט"ז אלף ות"ת כצ"ל. ונ"ב פי' עם הלוים אבל זולת הלוים לא היו כי אם רצ"ג אלף ות"ת אלא שהלוים היו כ"ג אלף ע"ש:

בא"ד פחותין והשתא שלא היה כל שבט לוי שם צ"ל שעמדו לוים כו' כ"ד אלף משמעון אלא שלשה אלפים או פחות ועלה קאי רבי יוסי כו' כצ"ל. ונ"ב וה"פ אם תחלק הכ"ד אלף למנין השבטים לא יגיע יותר משלש אלפים ואם לפי המנין אפילו שלש אלפים לא יגיע ודו"ק:

בא"ד לדבריך כשאתה מחסר כו' כדפרישי' שהמגפה כו' כצ"ל:

בד"ה כ"ה כו' פי' לתנא דתני התם כו' חצי מכאן וצ"ל דעל כו. היה כתוב ב"נ ועל הראשונה כו' כצ"ל:

דף לו עמוד ב

רש"י בד"ה לא כדרך כו' יעמדו אתכם וגו' כצ"ל והס"ד:

בד"ה מרובה כו' הר עיבל ממועט שבחציו כצ"ל והס"ד והד"א:

בד"ה יהודה שקידש שם שמים כו' כדלקמן כצ"ל והס"ד:

בד"ה מידי אבירותיו של יעקב הס"ד:

בד"ה רועה ישראל כו' נאמר הס"ד:

בד"ה אלה תולדות כו' מיוסף הס"ד:

תוס' בד"ה באותו שעה כו' מאנשי הבית שם בבית דמשמע דוקא מאנשי בית לא היה שם כו' היה שם וזהו דמות כו' כצ"ל:

בד"ה איתשיל ושמא אוקמיה במלתא דגיזום כו' כצ"ל:

דף לז עמוד א

רש"י בד"ה שכבר נאמר כו' למטה היו הס"ד. ואח"כ בן חמשים הוא ג"כ ס"ד:

בד"ה על הר כו' בתורה הס"ד ואח"כ הסדרים הוא ג"כ ס"ד:

בד"ה ד' כו' הרי שמנה הס"ד ואח"כ ולעשות הס"ד:

תוס' בד"ה והיו שרי כו' לים ששרתה שכינה כו' כצ"ל:

בד"ה א"א כו' ומה מקיים אני הדין תנייה כו' כצ"ל. ונ"ב כמו קרייא:

בד"ה מאי על כו' נותנין בו בזיכי כו' ואטפחיים ריוח כו' וי"ל משום כו' דאמרינן על ממש דבעי שם רבי יצחק כו' כתיב מ"מ הכא כולי עלמא כו' שבע שבע א"ר רואין את העליונות כצ"ל. ונ"ב פי' שסדר המערכה הוא בשש חלות ונמצא דכי יהיב לבונה על השביעית איכא חציצה:

בא"ד כאילו אינן והא בעינן ונתת על המערכת לבונה מאי על בסמוך ורבי לטעמי' דאמר על בסמוך כו' והתם גבי בזיכי כו' עוד דכי יהיב בסמוך הוי דרך כבוד כו' כצ"ל:

דף לז עמוד ב

גמרא שמונה ושמונה הרי שש עשרה כו' של זה שכך גרמו לי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ארבעים כו' תלתא זימני הוי מ"ח מוציא כו' כצ"ל:

בד"ה ר"ש כו' כמנין שהיו במדבר שכל אחד כו' כצ"ל. ונ"ב כך נ"ל להגיה והיינו בסוף מ' שנה:

בד"ה מאי בינייהו כו' ובמאי פליגי הס"ד:

בד"ה א"ר משרשיה כו' וכל אחד מששים רבוא הללו קיבל עליו בריתות ששים רבוא כו' כצ"ל. ונ"ב נ"ל:

בד"ה אלא זה כו' עבודת כוכבים ארורים כו' ואמו הבא על אשת איש כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה ר"ש בן יהודה כו' שנכללו ונפרטו דברים שנכללו ולא נפרטו א"ל כן א"ר יוחנן כו' זה החזן שהוא עומד כו' שלמטה דאמר רב הונא כו' קרע יאשיהו ואמר עלי להקים אמר רבי אחא כו' לא למד ולא לימד כו' כצ"ל:

בד"ה אמר רב משרשיא כו' לתרי"ג מצות קע"ג ריבוא ריבואות וחמשה אלפים ריבואות ות"ת ריבואות ועוד שלשים ריבואות וחמשים אלפים וחמשה אלפים ומאתים בריתות כו' כצ"ל. ונ"ב דע שאלף פעמים מאה אלפים הוא אלף ריבוא פעמים ריבוא ונמצא שהוא קע"ז אלפים פעמים מאה אלפים וחמש מאות פעמים מאה אלפים ופ"ג פעמים מאה אלפים ונ"ה אלפים ושני מאות ושורש החשבון הוא בענין זה תרי"ג פעמים מ"ח הוא כ"ט אלף וד' מאות וכ"ד וישראלים היו ס' ריבוא דהיינו שש מאות אלף ועוד שלשת אלפים וה' מאות וחמשים כ"ט אלף פעמים שש מאות אלף הוא קע"ד אלף פעמים מאות אלפים וד' מאות פעמים שש מאות אלף הוא שני אלפים פעמים מאת אלף ועוד ד' מאות פעמים מאת אלף וכ"ד פעמים שש מאות אלף הוא קמ"ד פעמים מאת אלף ושוב תחשוב כ"ט אלף פעמים שלש אלפים הוא פ"ז אלף פעמים אלף שהוא שמנה מאות פעמים מאה אלפים ושבעים פעמים מאה אלפים וארבע מאות פעמים שלשת אלפים הוא י"ב פעמים מאת אלף וכ"ד פעמים שלשה אלפים הוא ע"ב אלפים שוב חשוב כ"ט אלף פעמים חמשה מאות הוא י"ד אלף פעמים אלף וחמשה מאות אלפים דהיינו מאה פעמים מאת אלף וארבעים וחמשה פעמים מאת אלף וארבע מאות פעמים חמשה מאות הוא שני פעמים מאת אלף וכ"ד פעמים חמשה מאות הוא י"ב אלפים שוב חשוב כ"ט אלף פעמים חמשים הוא י"ד אלפים פעמים אלף ונ' אלף דהיינו י"ד פעמים מאת אלפים ונ' אלף וארבע מאות פעמים חמשים הוא עשרים אלפים וכ"ד פעמים חמשים הוא י"ב מאות סכום הכל קע"ז אלף פעמים מאת אלף וה' מאות פעמים מאת אלף ושמונים פעמים מאת אלף וג' פעמים מאת אלף ונ"ה אלפים ושני מאות. סליק. :

דף לח עמוד א

תוס' בד"ה ונאמר כו' בתורה דהברכות עצמן כו' כצ"ל:

דף לח עמוד ב

רש"י בד"ה מעיקרא כו' רחוק היה מקומן מן העבודה כו' כצ"ל:

בד"ה ותנן נמי בברכות הס"ד:

בד"ה כי כמו כו' האוכל מדד והשעיר בנפשו של צר עין כו' כצ"ל:

בד"ה דלא אניסי כו' לא אניסי אלא שאין הברכות כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כל כהן שאינו כו' חזר ואמר או דלמא כו'. נ"ב פי' התלמוד שואל בעיא אי חזר כו':

בא"ד עובר בעשה וסבר כו' לא תעשה אמר אנא לא אמרת ליה אייתוניה ואנא מלקי ליה רבי אבהו הוה יתיב ומתני בבי כנישתא דקיסרין והוה תמן מיתנא ואתא עונתא דנשיאת כפים ולא שאלין ליה אתא עונתא דמיכלייה ושאלין ליה כו' כצ"ל. ונ"ב ואנא מלקי ליה פי' הביאו לידי מי שמטמא לנשיאות כפים ואלקה אותו:

בד"ה הא דסליק כו' מתנות כהונה כמו שאמר כו' כצ"ל:

בד"ה מחיצה כו' דה"ה לתפלה דינא והכי כו' לחוץ מן האגף כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש הגפת הדלת במקום שחופף ונושק על המשקוף:

דף לט עמוד ב

גמרא עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום ואינן רשאין כו' כצ"ל. ונ"ב ל"ד אלא כלומר שראוי להתחיל שים שלום מיד אחר אמן וכן מוכח מפירש"י:

רש"י ד"ה לכוף קשרי כו' צ"ל קודם ד"ה אין הקורא כו':

בד"ה לעקור רגליהם כו' עד שתכלה ברכה מפי שליח צבור כו'. נ"ב פי' כדי שיאמרו הקהל אמן על הברכה ועל מה שהם מתפללים וק"ל:

דף מ עמוד ב

רש"י בד"ה קומו וברכו ועד העולם למגן אברהם כו' כצ"ל:

בא"ד ויברכו שם כו'. נ"ב סיפא דקרא קומו וברכו וגו' נאמר ויברכו שם כבודך כי הוא מרומם על כל ברכה ותהלה:

דף מא עמוד א

גמרא כלל וכלל לא כו'. תנו רבנן מברכין על התורה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ויקרא כו' צ"ל ויקראו כו' בספר עזרא כתיב קתני כו' היו קוראים כצ"ל הס"ד:

בד"ה כאן בענין כו' ענין אחר וממהר כו' על כך לכן אין מדלגין כו' כצ"ל:

בד"ה ת"ר השאר תפלה כו' כצ"ל:

בד"ה וקורא מתחילת כו' שבואתחנן הס"ד: