משנה סוטה ו א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ו · משנה א | >>
מי שקינא לאשתו ונסתרה, אפילו שמע מעוף א הפורח, יוציא ויתן כתובה, דברי רבי אליעזר.
רבי יהושע אומר, עד שישאו ב ויתנו בה מוזרות בלבנה.
מִי שֶׁקִּנֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְנִסְתְּרָה,
- אֲפִלּוּ שָׁמַע מֵעוֹף הַפּוֹרֵחַ,
- יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה,
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- עַד שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה:
מי שקינא לה, ונסתרה -
- אפילו שמע מהעוף הפורח,
- יוציא ויתן כתובה - דברי רבי אליעזר.
- רבי יהושע אומר:
- משישאו ויתנו בה - מזורות בלבנה.
אומר רבי אליעזר, ואפילו שיש לו ראייה מצפצוף העוף שהיא נבעלה, אינו מותר לו להשקותה ולא להשאר עימה, אבל הוא נפטר שיוציא ויתן כתובה.
ורבי יהושע אומר, עד שישמע הטוות ללבנה, והוא בתכלית הפרסום והעסק בדיבור בני אדם, עד שידברו בדבריהן ויאמרו שפלונית שקנא לה עם פלוני ונסתרה עימו כבר זינה עימה, אז מוציא ויתן כתובה.
והלכה כרבי יהושע:
מי שקינא לאשתו ונסתרה אפילו שמע מעוף הפורח - שנסתרה:
יוציא ויתן כתובה - ר' אליעזר לטעמיה דאמר בפ"ק סתירה לא בעיא עדות ואפילו עבד ואפילו שפחה נאמנים דהיינו נמי כעוף הפורח, דאתקש סתירה לטומאה דכולהו מהימני בה, הלכך נאסרה עליו. ואם אינו רוצה להשקותה יוציא ויתן כתובה:
רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה - נשים הטוות לאור הלבנה ג. רבי יהושע לטעמיה דאמר משקה על פי שנים. מיהו משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה בפריצותה מכוער הדבר ותצא, דהא אפילו מיא תו לא בדקי לה כדתניא בפ"ק, וטהורה היא, ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. והלכה כרבי יהושע:
מי שקינא. פרק זה היה הגון שיהא שנוי ומעורב בפרק ראשון לאחר אותה בבא דאלו אסורות לאכול בתרומה ואח"כ היה לו לשנות כיצד עושה לה וכל הסדר אבל תימא דלאחר [ששנה] שבדקוה המים הוא חוזר לקנוי. תוס':
אפילו שמע מעוף הפורח. לשון הרמב"ם אפילו שיש לו ראיה מצפצוף העוף:
רבי יהושע אומר עד שישאו וכו'. כלומר משום סתירה שאין בה ב' עדים אינה נאסרת עליו. רש"י:
מוזרות בלבנה. פירש הר"ב נשים הטוות לאור הלבנה. שהואיל וטוות בלילה הנה מפחד בלילות מתקבצות לטוות בקיבוץ ומשיחות ביחד:
(א) (על המשנה) מעוף. אפילו שיש לו ראיה מצפצוף העוף. ר"מ:
(ב) (על המשנה) עד שישאו כו'. כלומר משום סתירה שאין בה ב' עדים אינה נאסרת עליו. רש"י:
(ג) (על הברטנורא) שהואיל וטוות בלילה הנה מפחד בלילות מתקבצות לטוות בקבוץ ומשיחות ביחד:
מי שקנא: וכו'. כתבו תוס' ז"ל ה"ג בסדר המשנה משקנא לה אפילו שמע מעוף הפורח והכי מסתבר ונראה דה"פ מאחר שקנא לה אפילו קודם סתירה שמע פריצותא שהרי עכשיו קצת רגלים לדבר מכוער הדבר ומוציאה בכתובתה מאחר שלא נסתרה ולא נאסרה עליו ובענין זה מצוה לגרשה דאפי' לב"ה דאם הקדיחה תבשילו היינו רשות מיהו מצוה ליכא אלא בכה"ג ע"כ ומה שפירש רע"ב ז"ל שהשמיעה היא שנסתרה הוא פירוש רש"י ז"ל ובדוחק יישבו תוס' ז"ל פי' זה ולשון הרמב"ם ז"ל אפילו שמע מצפצוף העוף שהיא נבעלה ע"כ:
ר' יהושע: וכו' ביד פ"א דהל' סוטה סי' ח' ובטור א"ה סי' קע"ח:
מוזרות בלבנה: פי' בירושלמי נשים שטוות פשתן משזר ואית דתני מוצרות בצדי מצרן עמר ופי' רש"י ז"ל כלומר משום סתירה שאין בה שני עדים אינה נאסרת עליו ע"כ. וכתוב בספר לקח טוב וטהורה היא ולא הנצולת מן המים בשביל שהיה קלקולה מפורסם עד שנושאין ונותנין בה מוזרות לבנה ע"כ:
יכין
מי שקינא לאשתו ונסתרה אפילו שמע מעוף הפורח: ששמע [פאפאגייא] שאומר שנסתרה ודרך העוף ההוא לחזור ולדבר מה ששמע מאדם מדבר, ואף זה ודאי כך שמע גם הוא מאדם, ולרמב"ם ר"ל ששמע שנטמאה:
יוציא ויתן כתובה: דנאסרה עליו:
דברי ר' אליעזר: לטעמיה בפ"ק דא"צ עדות לסתירה:
ר' יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה: נשים שטוות לאור הלבנה ומפחד בלילות מתקבצות לטוות יחד, ומדברות יחד דברים של יום. ואורחא דמלתא נקט, ור"י לטעמיה דצריך ב' עדים. רק מדמפורסם פריצותה גם לאלה הנשים, שוב לא יבדקוה המים ועכ"פ [לא] הפסידה כתובה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
תוספות שאנץ |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש