משנה סוטה ו ניקוד
(א)
מִי שֶׁקִּנֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְנִסְתְּרָה,
- אֲפִלּוּ שָׁמַע מֵעוֹף הַפּוֹרֵחַ,
- יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה,
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- עַד שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה:
אָמַר עֵד אֶחָד: אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּטְמֵאת,
- לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.
- וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה,
- הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין,
- אַף לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ.
- חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעְלָהּ,
- הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת;
- וְלֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ,
- אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה:
שֶׁהָיָה בַּדִּין:
- וּמָה אִם עֵדוּת רִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין אוֹסַרְתָּהּ אִסּוּר עוֹלָם,
- אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם;
- עֵדוּת אַחֲרוֹנָה, שֶׁאוֹסַרְתָּהּ אִסּוּר עוֹלָם,
- אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵּם בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם?
- תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעֵד אֵין בָּהּ",
- כָּל עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ.
- קַל וָחֹמֶר לָעֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה מֵעַתָּה!
- וּמָה אִם עֵדוּת אַחֲרוֹנָה, שֶׁאוֹסַרְתָּהּ אִסּוּר עוֹלָם,
- הֲרֵי הִיא מִתְקַיֶּמֶת בְּעֵד אֶחָד;
- עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין אוֹסַרְתָּהּ אִסּוּר עוֹלָם,
- אֵינוֹ דִין שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּעֵד אֶחָד?
- תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר" (דברים כד, א),
- וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (דברים יט, טו);
- מַה לְּהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים,
- אַף כָּאן, עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים:
עֵד אוֹמֵר: נִטְמֵאת, וְעֵד אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאת,
- אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: נִטְמֵאת, וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: לֹא נִטְמֵאת,
- הָיְתָה שׁוֹתָה.
- אֶחָד אוֹמֵר: נִטְמֵאת, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: לֹא נִטְמֵאת,
- הָיְתָה שׁוֹתָה.
- שְׁנַיִם אוֹמְרִים: נִטְמֵאת, וְאֶחָד אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאת,
- לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה:
משנה סוטה, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב