מלאכת שלמה על סוטה ו
<< · מלאכת שלמה · על סוטה · ו · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א עריכה
מי שקנא: וכו'. כתבו תוס' ז"ל ה"ג בסדר המשנה משקנא לה אפילו שמע מעוף הפורח והכי מסתבר ונראה דה"פ מאחר שקנא לה אפילו קודם סתירה שמע פריצותא שהרי עכשיו קצת רגלים לדבר מכוער הדבר ומוציאה בכתובתה מאחר שלא נסתרה ולא נאסרה עליו ובענין זה מצוה לגרשה דאפי' לב"ה דאם הקדיחה תבשילו היינו רשות מיהו מצוה ליכא אלא בכה"ג ע"כ ומה שפירש רע"ב ז"ל שהשמיעה היא שנסתרה הוא פירוש רש"י ז"ל ובדוחק יישבו תוס' ז"ל פי' זה ולשון הרמב"ם ז"ל אפילו שמע מצפצוף העוף שהיא נבעלה ע"כ:
ר' יהושע: וכו' ביד פ"א דהל' סוטה סי' ח' ובטור א"ה סי' קע"ח:
מוזרות בלבנה: פי' בירושלמי נשים שטוות פשתן משזר ואית דתני מוצרות בצדי מצרן עמר ופי' רש"י ז"ל כלומר משום סתירה שאין בה שני עדים אינה נאסרת עליו ע"כ. וכתוב בספר לקח טוב וטהורה היא ולא הנצולת מן המים בשביל שהיה קלקולה מפורסם עד שנושאין ונותנין בה מוזרות לבנה ע"כ:
משנה ב עריכה
אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת לא היתה שותה: מקרא ילפינן לה לקמן במתני'. ואיתה בגמ' רפ"ק דמכילתין. והתם קאמר מפני מה האמינה תורה עד אחד בסוטה [עי' תוי"ט] א"ל ועבר וכבר עבר אלא מעתה ועבר לכם כל חלוץ ה"נ התם מדכתיב ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו משמע דלהבא אלא הכא אי ס"ד כדכתיבי ועבר בתר טומאה וסתירה למה לי ע"כ. וביד פ"א דהלכות סוטה סי' י"ד ט"ו ובפ"ה דהלכות עדות סי' ב'. ובטור א"ה סי' קע"ח:
משנה ג עריכה
שהיה בדין: וכו' פ"ק דסוטה דף ג'.
עדות הראשונה שאינה אוסרתה איסור עולם: אינו דין שתתקיים בעד א' ת"ל כי מצא בה ערות דבר וכו' בגמ' מפ' למתני' הכי ת"ל בה פי' בה בטומאה דלאחר קנוי וסתירה על פי שני עדים הוא דהימניה רחמנא לעד א' האומר בפני נטמאה משום שרגלים לדבר שהרי קנא לה ונסתרה אבל בקנוי ובסתירה בעינן שני עדים והיינו דממעטי בה ולא בקנוי בה ולא בסתירה וטומאה בעלמא בלא קנוי ובלא סתירה דלא מהימן עד א' לומר בפני נטמאת מנלן נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר מה להלן וכו' ולא תימא אטומאת אשה הימניה רחמ' ל"ש לאחר קנוי ל"ש בלא קנוי: ותמהו התוס' ז"ל שם פ"ק סוף דף ג' תימה למה לי ג"ש אפי' בלא ג"ש מהיכא תיתי לן דליתהמן בה עד א' מעדות אחרונה ליכא למילף דאיכא פרכא ע"כ:
משנה ד עריכה
עד אומר נטמאת: וכו' תוס' פ' האשה שלום (יבמות דף קי"ז) ודפ' שני דכתובות דף כ"ב. וביד שם בהלכות סוטה פ"א סי' ט"ז עד סי' כ' ובטור שם: והכריחו התוס' דהכא דקאמר דכשבאו בזה אחר זה דתו לא מהימן השני בשקבלו עדות הראשון וגם הורו ועשו על פי עדותו מיירי כי היכי דלא תיקשי אמתני' דבפ' האשה שלום במ"ש שם סי' ד'. ובגמ' עולא ור' יצחק נראה להם דוחק לחלק בין באו בבת אחת לבאו זה אחר זה והגיהו בהאי רישא דמתני' לא היתה שותה ובירושלמי עד אחד אומר נטמאת ועד אחד אומר לא נטמאת שמעון בר' אבא בשם ר' יוחנן כאן לא היתה שותה ובעגלה ערופה היו עורפים וטעמא מפני שכאן יש רגלים לדבר: בסוף פי' ר"ע ז"ל הלך אחר רוב דעות בין לקולא בין לחומרא. אמר המלקט ומתני' ר' נחמיה וה"פ דהני תרי באבי דבסיפא דמתני' עד אחד פסול כגון אשה או עבד אומרים נטמאת ושנים פסולים דוגמתו אומרים לא נטמאת מחמירין עליה ותשתה דהלך אחר רוב דעות וכן אפי' לקולא שלא תשתה אם שנים פסולים אומרים נטמאת ופסול אחד אומר לא נטמאת הלך אחר רוב דעות ולא תשתה:
ואחד אומר לא נטמאת: ריש פרק קמא דמכילתין: