משנה סוטה ה ניקוד


פרק ה

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א)

כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ,

כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָאוּ" (במדבר ה, כד), "וּבָאוּ" (במדבר ה, כז).
כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל,
כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל,
שֶׁנֶּאֱמַר: "נִטְמְאָה", "וְנִטְמָאָה" (במדבר ה, כט),
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
כָּךְ הָיָה דּוֹרֵשׁ זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב.
רַבִּי אוֹמֵר:
שְׁנֵי פְּעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה,
"אִם נִטְמְאָה" (במדבר ה, כז), "נִטְמְאָה" (שם, כח),
אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל:
(ב)

בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא:

"וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ,
כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא" (ויקרא יא, לג),
אֵינוֹ אוֹמֵר "טָמֵא" אֶלָא "יִטְמָא", לְטַמֵּא אֲחֵרִים;
לִמֵּד עַל כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר:
עָתִיד דּוֹר אַחֵר לְטַהֵר כִּכָּר שְׁלִישִׁי,
שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא.
וַהֲלֹא עֲקִיבָא תַּלְמִידְךָ מֵבִיא לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא,
שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא":
(ג)

בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא:

"וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בְּאַמָּה" וְגוֹ' (במדבר לה, ה),
וּמִקְרָא אַחֵר אוֹמֵר: "מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב" (שם, ד).
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף אַמָּה,
שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִם אַמָּה,
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם אַמָּה,
שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶלֶף אַמָּה.
הָא כֵּיצַד?
אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים:
(ד)

בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא:

"אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹאמְרוּ לֵאמֹר" (שמות טו, א),
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"?
מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו שֶׁל משֶׁה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר,
כְּקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל;
לְכָךְ נֶאֱמַר "לֵאמֹר".
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע, וְלֹא כְקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל:
(ה)

בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הֻרְקָנוֹס,

לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל" (איוב יג, טו).
וַעֲדַיִן הַדָּבָר שָׁקוּל:
לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה,
אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה?
תַּלְמוד לוֹמַר: "עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי" (איוב כז, ה),
מְלַמֵד שֶׁמֵאַהֲבָה עָשָׂה.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁהָיִיתִָ דּוֹרֵשׁ כָּל יָמֶיךָ,
שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מִיִּרְאָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע" (איוב א, ח);
וַהֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה: