משנה סוטה ה ניקוד
(א)
כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ,
- כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָאוּ" (במדבר ה, כד), "וּבָאוּ" (במדבר ה, כז).
- כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל,
- כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "נִטְמְאָה", "וְנִטְמָאָה" (במדבר ה, כט),
- דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
- אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- כָּךְ הָיָה דּוֹרֵשׁ זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב.
- רַבִּי אוֹמֵר:
- שְׁנֵי פְּעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה,
- "אִם נִטְמְאָה" (במדבר ה, כז), "נִטְמְאָה" (שם, כח),
- אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל:
בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא:
- "וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ,
- כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא" (ויקרא יא, לג),
- אֵינוֹ אוֹמֵר "טָמֵא" אֶלָא "יִטְמָא", לְטַמֵּא אֲחֵרִים;
- לִמֵּד עַל כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי.
- אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
- שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר:
- עָתִיד דּוֹר אַחֵר לְטַהֵר כִּכָּר שְׁלִישִׁי,
- שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא.
- וַהֲלֹא עֲקִיבָא תַּלְמִידְךָ מֵבִיא לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא":
בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא:
- "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בְּאַמָּה" וְגוֹ' (במדבר לה, ה),
- וּמִקְרָא אַחֵר אוֹמֵר: "מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב" (שם, ד).
- אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף אַמָּה,
- שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִם אַמָּה,
- וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם אַמָּה,
- שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶלֶף אַמָּה.
- הָא כֵּיצַד?
- אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
- אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים:
בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא:
- "אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹאמְרוּ לֵאמֹר" (שמות טו, א),
- שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"?
- מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו שֶׁל משֶׁה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר,
- כְּקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל;
- לְכָךְ נֶאֱמַר "לֵאמֹר".
- רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
- כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע, וְלֹא כְקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל:
בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הֻרְקָנוֹס,
- לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל" (איוב יג, טו).
- וַעֲדַיִן הַדָּבָר שָׁקוּל:
- לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה,
- אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה?
- תַּלְמוד לוֹמַר: "עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי" (איוב כז, ה),
- מְלַמֵד שֶׁמֵאַהֲבָה עָשָׂה.
- אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
- שֶׁהָיִיתִָ דּוֹרֵשׁ כָּל יָמֶיךָ,
- שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מִיִּרְאָה,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע" (איוב א, ח);
- וַהֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה:
משנה סוטה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב