משנה סוטה ד ניקוד
(א)
אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ",
- פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם.
- אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,
- גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
- מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל,
- וּבַת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין,
- לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה:
וְאֵלּוּ לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה.
- הָאוֹמֶרֶת: טְמֵאָה אֲנִי,
- וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה,
- וְהָאוֹמֶרֶת: אֵינִי שׁוֹתָה.
- אָמַר בַּעְלָהּ: אֵינִי מַשְׁקָהּ,
- וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ,
- נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְלֹא שׁוֹתָה.
- וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ,
- מֵתוּ בַּעֲלֵיהֶן עַד שֶׁלֹּא שָׁתוּ,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה:
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵרוֹ,
- לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- יָכוֹל הוּא לְהַפְרִישָׁהּ וּלְהַחֲזִירָהּ לְאַחַר זְמָן.
- אַיְלוֹנִית, וּזְקֵנָה, וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד,
- לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- יָכוֹל הוּא לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה.
- וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים,
- אוֹ שׁוֹתוֹת אוֹ לֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה:
אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ.
- אֵשֶׁת סָרִיס שׁוֹתָה.
- עַל יְדֵי כָּל הָעֲרָיוֹת מְקַנְּאִין,
- חוּץ מִן הַקָּטָן, וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ:
וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנְּאִין לָהֶן:
- מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ, אוֹ נִשְׁתַּטָּה,
- אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין.
- לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אָמְרוּ,
- אֶלָּא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף לְהַשְׁקוֹתָהּ;
- לִכְשֶׁיֵּצֵא בַּעְלָהּ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, יַשְׁקֶנָּה:
משנה סוטה, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב