משנה סוטה ד ניקוד


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א)

אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה,

שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ",
פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם.
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,
גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל,
וּבַת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין,
לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה:
(ב)

וְאֵלּוּ לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה.

הָאוֹמֶרֶת: טְמֵאָה אֲנִי,
וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה,
וְהָאוֹמֶרֶת: אֵינִי שׁוֹתָה.
אָמַר בַּעְלָהּ: אֵינִי מַשְׁקָהּ,
וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ,
נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְלֹא שׁוֹתָה.
מֵתוּ בַּעֲלֵיהֶן עַד שֶׁלֹּא שָׁתוּ,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה:
(ג)

מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵרוֹ,

לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יָכוֹל הוּא לְהַפְרִישָׁהּ וּלְהַחֲזִירָהּ לְאַחַר זְמָן.
אַיְלוֹנִית, וּזְקֵנָה, וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד,
לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
יָכוֹל הוּא לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה.
וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים,
אוֹ שׁוֹתוֹת אוֹ לֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה:
(ד)

אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ.

אֵשֶׁת סָרִיס שׁוֹתָה.
עַל יְדֵי כָּל הָעֲרָיוֹת מְקַנְּאִין,
חוּץ מִן הַקָּטָן, וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ:
(ה)

וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנְּאִין לָהֶן:

מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ, אוֹ נִשְׁתַּטָּה,
אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין.
לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אָמְרוּ,
אֶלָּא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף לְהַשְׁקוֹתָהּ;
לִכְשֶׁיֵּצֵא בַּעְלָהּ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, יַשְׁקֶנָּה: