עיקר תוי"ט על סוטה ה
משנה סוטה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) דא"א לומר הבעל אם אינו מנוקה מעון. דהא כשאינו מנוקה מעון לא בדקי לה מיא לדידה. והא דלא תנן כדקתני בסיפא דהכא איידי דתני אותה תני אותו:
(ב) (על הברטנורא) דלביאת מים תלתא כתיבו. וצריכי, חד לצוואה שהקב"'ה גוזר שיבואו בה המים, וחד לעשייה מודיע הקב"ה ומבטיח לישראל שיבדקוה המים, וחד לידיעה דבטן והדר ירך שלא להוציא לעז כיון דבקללה מזכיר ירך תחלה. ותלתא וי"ו לצואה ועשייה וידיעה לנואף. גמרא. ומש"ה באיסורא דנואף סגי בחד וי"ו לדרשא:
(ג) (על המשנה) את השלישי. לפי מה שכתב הר"ב בפרק קמא דפסחים מ"ו דאין אוכל מטמא אוכל מן התורה אליבא דר"ע נמי, פירש"י שם דשלישי דהכא היינו משקין:
(ד) (על המשנה) שאין לו כו'. גמרא. ומאחר דאין לו למה טמא. ומשני, מן חהתורה אין לו, מדין ק"ו יש לו, ודור אחר פריך עליה:
(ה) (על המשנה) עקיבא כו'. ולא נמנה בין התלמידים החשובים שהיה לו לרבי יותנן בן זכאי שמנאם במשנה ח' פרק ב' דאבות, לפי שלא תלמידו היה אלא תלמיד תלמידו, והוא ר"א בן הורקנוס:
(ו) (על הברטנורא) ונ"ל משום דתפסת מועט תפסת. כיון דבחד ענינא הוא לר"א. אבל לר"ע דקרא דאלף בשל לוים וקרא דאלפים בשל שבת דתרי עניני נינהו, מקיימין המקראות שניהם כמות שהן:
(ז) (על הברטנורא) ש"מ דלר"ע אלפים דאורייתא הן. ועתוי"ט שהניח בצ"ע:
(ח) (על הברטנורא) מסיים בברייתא משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה'. משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'. ולישנא דראשי פרקים קשיא, ולכן נ"ל שהשירה מתחלקת לענינים ופרקים ובכל פרק היו עונין אותו ראש פרק. ובהלל פליגי רש"י ותוספ', דלרש"י בראשי פרקים עונים ראשי פרקים ולא יותר, ועל כל דבר חוץ מראשי פרקים עונים הללויה, עד שיגמור את הלל. ולהתוספ' מתחלת הפרק עד סופו עונה ראשו על כל דבר ודבר עד סופו, וכן פרק שני כו':
(ט) (על המשנה) את שמע. כסופר הפורס על שמע בבהכ"נ. שהוא פותח תחלה והן עונין אחריו. פירש"י וקורין כולן יחד וכך שרתה רוח הקודש על כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה. ומפרש בגמרא טעמא דר"נ דדרשינן ויאמרו דאמור כולהו בהדי הדדי. לאמר דפתח משה ברישא:
(י) (על המשנה) ולא כקורין. נ"ל דלה"ק תו, לאפוקי נמי מדעת שלישית, כקטן המקרא את ההלל, והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה' כו'. להכי אמר כו' דאפילו כקריאה זו נמי לא:
(יא) (על הברטנורא) וכ"כ הר"מ. ובגמרא לא מייתי אלא בכל צרתם לא צר (ישעיה ס"ג) דכתיב באל"ף כו' (שם) ומלאך פניו הושיעם, אלא דמשמע הכי ומשמע הכי: