משנה סוטה ה ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ה · משנה ג | >>
בו ביום דרש רבי עקיבא (במדבר לה): "ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה" וגו', ומקרא אחר אומר (שם): "מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב".
אי אפשר לומר אלף אמה, שכבר נאמר אלפיים אמה, ואי אפשר לומר אלפיים אמה, שכבר נאמר אלף אמה.
הא כיצד? אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה תחום שבת.
רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה שדות וכרמים.
בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא:
- "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בְּאַמָּה" וְגוֹ' (במדבר לה, ה),
- וּמִקְרָא אַחֵר אוֹמֵר: "מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב" (שם, ד).
- אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף אַמָּה,
- שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִם אַמָּה,
- וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם אַמָּה,
- שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶלֶף אַמָּה.
- הָא כֵּיצַד?
- אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
- אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים:
בו ביום, דרש רבי עקיבה -
- "ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה" (במדבר לה ה) וכו',
- ומקרא אחר אומר: "מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב" (במדבר לה ד),
- אי אפשר לומר אלף אמה - שכבר נאמר אלפיים אמה,
- ואי אפשר לומר אלפיים אמה - שכבר נאמר אלף אמה סביב,
- ולמה נאמר אלף אמה?
- ולמה נאמר אלפיים אמה?
- אלא אלף אמה - מגרש,
- ואלפיים אמה - תחום השבת.
- רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר:
- אלף אמה - מגרש,
- ואלפיים אמה - שדות וכרמים.
רבי עקיבא סבר שאיסור תחומין מדאורייתא ואמר שהם מפורשות בפסוק.
ורבי אליעזר אומר תחומין מדרבנן, רוצה לומר שאין להם גדר אלא שיעור תחום שבת דרבנן.
והלכה כרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, שאומר תחומין דרבנן:
מגרש - רחבה פנויה מזריעה ומאילנות לנוי העיר: ואלפים לא הוזכר לתתם ללויים ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת:
שדות וכרמים - ואלפים סביב נתנו ללוים. מהם הניחו אלף סביב העיר למגרש, והשאר ו שדות וכרמים. והלכה כרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, שתחום אלפים אמה דרבנן ז:
רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר כו'. כתב הר"ב והלכה כר"א. וכך פסק הרמב"ם. ואע"ג דהלכה כר"ע מחבירו. הכא כמה משניות מוכחי כן משנה ה' פרק ג' דעירובין וה' דפרק ה' וסוף פרק ב' דכתובות. וממ"ש הר"ב שתחום אלפים דרבנן ש"מ דלר"ע אלפים דאורייתא הן. וקשה דבמשנה ח' פ"ד דעירובין מפרש הר"ב דנפקא לן מקראי דערי מקלט כו' ובספ"ב דשבת כתב דקראי אסמכתא הן. והא משמע הכא דבהא פליגי והכי איתא אמתני' דהכא בגמ' מר סבר תחומין דאורייתא ומר סבר דרבנן. וצריך עיון:
ואלפים אמה שדות וכרמים. כתב הר"ב והשאר שדות וכרמים וכן פירש"י [והכי הוא לישנא דברייתא פ"ה דעירובין דף נ"ו ע"ב] ונראה לי משום דתפסת מועט תפסת. כיון דבחד ענינא הוא לרבי אליעזר. אבל לר"ע דקרא דאלף בשל לוים וקרא דאלפים בשל שבת דתרי עניני נינהו מקיימין המקראות שניהם כמות שהם:
(ו) (על הברטנורא) ונ"ל משום דתפסת מועט תפסת. כיון דבחד ענינא הוא לר"א. אבל לר"ע דקרא דאלף בשל לוים וקרא דאלפים בשל שבת דתרי עניני נינהו, מקיימין המקראות שניהם כמות שהן:
(ז) (על הברטנורא) ש"מ דלר"ע אלפים דאורייתא הן. ועתוי"ט שהניח בצ"ע:
בפי' ר"ע ז"ל: ואלפים לא הוזכרו לתתם ללוים ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת. אמר המלקט ובספ"ק דעירובין משמע דמאן דסבר דתחומין דאורייתא נפקא ליה מאל יצא איש ממקומו ואיכא מאן דסבר דלוקין על תחומין והירושלמי פ' בכל מערבין ס"ל דשנים עשר מיל כמחנה ישראל מחוור שהוא מן התורה. ועיין ברב ר' אליה מזרחי בפרשת בשלח פסוק אל יצא איש וגו' והרמב"ן ז"ל בספר המלחמות האריך בזה בספ"ק דערובין ע"ש:
ואלפים אמה שדות וכרמים: כלומר ואלפים הוזכר לומר שאחר שתתן מהם אלף למגרש כאמור בקרא דלעיל מיניה תתן אלף הנותרים לשדות וכרמים. וכתוב בתוי"ט ונ"ל משום דתפסת מועט תפסת כיון דבחד עניינא הוא לר' אליעור אבל לר' עקיבא דקרא בשל לוים וקרא דאלפים בשל שבת דתרי ענייני נינהו מקיימין המקראות שניהם כמות שהן ע"כ. וביד פי"ג דהלכות שמטה ויובל סי' ב':
יכין
אלף אמה מגרש: [אנגער], מקום פנוי מאילנות וזריעה:
ואלפים אמה תחום שבת: ר"ל ועוד אלף אמה לענין תחום שבת נאמר, ולא לתתם ללויים. וס"ל תחומין דאורייתא, ולא קיי"ל כן:
אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים: ר"ל ועוד אלף אמה לשדות וכרמים ללוויים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת