משנה נדרים ט ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ט · משנה ד | >>
ועוד אמר רבי מאירח, פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומרים לו: אילו היית יודע שאתה עובר על "לא תיקום"ט ועל "לא תיטור"(ויקרא יט) ועל "לא תשנא את אחיך בלבבך" (שם), "ואהבת לרעך כמוך" (שם), "וחי אחיך עמך" (שם כה), שמא יעני ואין אתהי יכול לפרנסו? ואמר: אילו הייתי יודע שהוא כן, לא הייתי נודר, הרי זה מותר.
- וְעוֹד אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
- פּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאוֹמְרִים לוֹ:
- אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל "לֹא תִקֹּם" וְעַל "לֹא תִטֹּר" (ויקרא יט יח),
- וְעַל "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (שם, יז),
- "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (שם, יח),
- "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (שם כה, לו), שֶׁמָּא יַעֲנִי וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ,
- וְאָמַר:
- אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר,
- הֲרֵי זֶה מֻתָּר:
- פּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאוֹמְרִים לוֹ:
ועוד אמר רבי מאיר:
- פותחין לו מן הכתוב שבתורה,
- ואומרין לו: אילו היית יודע, שאתה עובר -
- על "לא תיקום ולא תיטור" (ויקרא יט יח),
- ועל "לא תשנא את אחיך" (ויקרא יט יז),
- "ואהבת לריעך כמוך" (ויקרא יט יח),
- "וחי אחיך עימך" (ויקרא כה לו),
- שמא יעני - ואין אתה יכול לפרנסו.
- ואמר: אילו הייתי יודע שהוא כן - לא הייתי נודר,
- הרי זה - מותר.
מה שאמר רבי מאיר הרי זה מותר - אחר השאלה לחכם.
והיא הלכה, אלא על כל פנים צריך שאלה לחכם והתרה.
וכמו כן צריך שיהיה נמצא שם זה האיש שנשבע שלא יהנה ממנו, לפי מה שאמרו: הוא המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו. והביא ראיה על זה ממה שנאמר: "לך שוב מצרים"(שמות ד, יט). אמר לו: במדין נדרת, לך והתר נדרך במדין, דכתיב: "ויואל משה לשבת את האיש"(שמות ב, כא):
אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי נודר הרי זה מותר - אחר שיתירנו החכם. וכל המודר הנאה מחבירו, כשמתירין לו אין מתירין אלא בפני חבירו, דכתיב (שמות ד) ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב, אמר לו הקב"ה למשה, במדין נדרת במדין לך והתר את נדרך. לפי שנשבע משה לחותנו שלא יזוז ממדין בלא רשותו, דכתיב (שם ב) ויואל משה יא לשבת את האיש, והצריכו הקב"ה ללכת להתיר נדרו בפניו:
ועוד אמר ר"מ. קולא אחרת תוספות. ולגירסא דלעיל וחכמים מודים לו. ה"נ מודים לו מדקתני ועוד. כסף משנה פ"ו מהלכות שבועות:
שאתה עובר על לא תקום וכו'. שאם בקשת ממנו כלי ולא השאילך והדרתו הנאתך [דהני קראי דרשינן להו במסכת נזיר [צ"ל במס' יומא כ"ג. ] על שאלת כלים. הרא"ש]. או שעשה לך דבר שלא כהוגן ומתוך שנאה הדרתו. והתורה אמרה לא תשנא את אחיך בלבבך )התורה הזקיקתו. לפרנסו. ולאהבו. ולהחיותו. רש"י:
ואין אתה יכול לפרנסו. בגמרא פריך דהא לאו עליו מוטל לפרנסו אלא על ידי הגבאים. וזהו אינו אסור. כדאשכחן בספ"ד דנותן מתנה לאחר. והכי נמי כשנותן ליד הגבאים והגבאי אם רצה לתתו לאחר רשאי ודאי משתרי שרי. ומשני דכל הנופל אינו נופל ליד גבאי תחלה. פירש"י אלא קרוביו מתגלגלין עמו. ופירש הרא"ש עד שיעיינו הגבאים אם אין סיפק ביד הקרובים אז יפרנסוהו:
הרי זה מותר. וכתב הר"ב והמודר הנאה מחבירו וכו' דכתיב ויואל משה. הכי תניא דף ס"ה ומפרש אין אלה אלא שבועה דכתיב (יחזקאל י"ז) ויבא אותו באלה. וגם בנבוכדנצר מרד אשר השביעו באלקים. ואע"ג דשבועת משה ליתרו לאו מודר הנאה ממנו היה אלא שנדר לו ס"ל לתנא דברייתא דלא שנא כיון שעל דעת חבירו היה הנדר צריך שיהא ההתרה ג"כ בפניו דהיינו בידיעתו. וי"א מדעתו. ויש עוד מחלוקת בין הפוסקים. אי דוקא שנדר משום שעשה לו הלה טובה. כמו יתרו למשה שנתן לו בתו. עיין בי"ד סימן רכ"ח:
(ח) (על המשנה) ועוד אר"מ. קולא אחרת. תוספ'. ולגירסא דלעיל וחכמים מודים לו ה"נ מודים לו מדקתני ועוד:
(ט) (על המשנה) לא תקום. שאם בקשת ממנו כלי ולא השאילך והדרתו הנאתך או שעשה לך שלא כהוגן ומתוך שנאה הדרתו והתורה אמרה לא תשנא כו' התורה הזקיקתך לפרנסו ולאהבו ולהחיותו. רש"י:
(י) (על המשנה) ואין אתה כו'. בגמרא פריך דהא מוטל על הגבאים וזה אינו אסור דכשנותן לגבאי שיתן לו הוי כנותן מתנה לאחד כו' ומשני דכל הנופל אינו נופל ליד גבאי תחלה, ופירש"י אלא קרוביו מתגלגלין עמו:
(יא) (על הברטנורא) ואין אלה אלא שבועה דכתיב כו'. גמרא. ועתוי"ט:
ועוד אר"מ וכו': ביד פ' ששי דהלכות שבועות סימן י"א. וכתוב שם בכסף משנה ומדקתני ועוד משמע דכי היכי דבקמייתא חכמים מודין לו ה"ה בבתרייתא ע"כ:
פותחין לו מן הכתוב שבתורה: פי' לר' אליעזר דריש פירקין ס"ל נמי כר' מאיר דבמצוה אחת כגון הני דמני תנא לא חמירא להו לאינשי כולי האי ואי אפילו אדעתא דהכי נדר לא ישקר לומר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר אבל בכבוד המקום אין שום אדם שיעיז פניו לומר שאפילו היה יודע שהוא מקל בכבוד המקום היה נודר ואפי' לא היה נמנע בעבור כך מתחלה ישקר לומר כן וכן נמי הא דאסיקנא בפ"ד נדרים דלא פתחינן ביש בוטה כמדקרות חרב וכו' הנהו נמי שאני דהוו איומים גדולים ואי אפילו אדעתא דהנהו נדר יתבייש לומר כן נמצא שאין נדריו ניתרין יפה אבל הני דמני תנא לא חמירי לאינשי כולי האי הר"ן ז"ל וכבר פירשו ר"ע ז"ל:
אילו היית יודע שהיית עובר על לא תקום ולא תטור וכו': כגון שנדר שלא להשאיל כליו לשכניו מפני שלא השאילו לו:
ועל לא תשנא את אחיך: כגון שנדר שלא לשאול בשלומו:
וחי אחיך עמך שמא יעני: גרסי'. ופירוש יהיה עני ואין אתה יכול לפרנסו מפני נדרך ואית דגרסי או שמא יעני ולא מצאתי זכר לדבר. ובגמרא פריך ולימא ליה דמטי לי לפרנסו בהדי כולי עלמא מפרנסנא ליה ורשאי הוא בכך אע"פ שאסר עליו נכסיו שהרי לא יתן בידו אלא ליד גבאי וכיון שאם רצה הגבאי ליתן מה שנתן לאחר שרי דה"ל כי ההיא דתנן נותנו לאחר לשם מתנה והלה מותר בה ומשני כל הנופל אינו נופל ליד גבאי תחלה אלא קרובים מתגלגלין עמו תחלה ואם אין ספק. בידם אז יפרנסיהו הגבאים. בפי' ר"ע ז"ל וכל המודר הנאה מחברו שנדר בפניו שלא יהנה ממנו אין מתירין לו אלא בפני חברו וכו'. אמר המלקט עיין בתוספות ז"ל בדף ס"ה דמכלתין וגם בפי' הר"ן ז"ל דאיכא מ"ד דדוקא כשהנדר לצורך חברו כנדר שנדר משה ליתרו וכשבועת צדקיהו לנבוכדנצר וכו' ע"ש. וביורה דעה סימן רכ"ח. ואע"ג דשבועת משה ליתרו כו' [עי' בתוי"ט]:
יכין
שמא יעני ואין אתה יכול לפרנסו: ויתבושש לבקש מאחרים או מגבאי. אלא סומך על קרוביו:
הרי זה מותר: ולא הוה כפותחין בכבוד המקום. מדרק מצוה א' היא לא ישקר, משא"כ התם בכל דין נדר חוטא הוא. אבל לומר לו בכה"ג בנדר גופא אילו ידעת שהנודר חוטא לא היית נודר, אסור ודמי הכא לדלעיל סי' ה' [שם י']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י (ריב"ן) |
ר"ן |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
פירוש הרא"ש |
תוספות רי"ד |
הרשב"א |
הריטב"א |
מאירי |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש