משנה נדרים ט ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ט · משנה ג | >>

רבי מאיר אומר: יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד, ואין חכמים מודים לו.

כיצד? אמר: קונם שאיני נושא את פלונית שאביה רע; אמרו לו: מת, או שעשה תשובה. קונם לבית זה שאיני נכנס, שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו; אמרו לו: מת הכלב^ז, או שנהרג הנחש. הרי הן כנולד ואינן כנולד, ואין חכמים מודים לו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּנוֹלָד וְאֵינָן כְּנוֹלָד;

וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ.

כֵּיצַד?

אָמַר: קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית, שֶׁאָבִיהָ רָע;

אָמְרוּ לוֹ: מֵת, אוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה.

קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס, שֶׁהַכֶּלֶב רַע בְּתוֹכוֹ, אוֹ שֶׁהַנָּחָשׁ בְּתוֹכוֹ;

אָמְרוּ לוֹ: מֵת הַכֶּלֶב, אוֹ שֶׁנֶּהֱרַג הַנָּחָשׁ.

הֲרֵי הֵן כְּנוֹלָד וְאֵינָן כְּנוֹלָד;

וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

רבי מאיר אומר:

יש דברים שהן כנולד - ואינן נולד.

וחכמים - מודים לו.

כיצד?

אמר: קונם שאיני נושא את אישה פלונית - שאביה רע.

אמרו לו: מת, או שעשה תשובה.

קונם לבית הזה שאיני נכנס -

שכלב רע בתוכו,

או שהנחש בתוכו.

אמרו לו: מת הכלב, או שנהרג הנחש.

הרי הן כנולד - ואינן נולד.

וחכמים - מודים לו.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

מפני שביאר בעניין השבועה סיבת שבועתו, הרי הוא כמי שנשבע על תנאי ונתבטל התנאי, שאינו חייב בשבועה. וכאילו אמר: שבועה שאיני נושא פלונית אלא אם כן אני בטוח מהיזק אביה.

וכן אמרו בתלמוד: נעשה כתולה נדרו בדבר, ואינו צריך הפרה. ועל זה כולם נסמכים עליו, ועשה היקש עליו גם כן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

יש דברים שהם כנולד - נראין כנולד:

ואינן כנולד - ופותחין בהם ^ו:

אמרו לו מת וכו' - ואע"ג דמיתה נולד הוי, הואיל ופירש בשעת נדרו בעבור מה היה נודר, נעשה כתולה נדרו בדבר, כאילו פירש כל זמן שאביה קיים, הלכך לא הוי נולד. אבל תנאי גמור לא הוי, הילכך צריך התרה. ובירושלמי מוכח שא"צ התרה. וכן פירש רמב"ם:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ואינן כנולד. פירש הר"ב ופותחין בהם. ואומרים אילו היית יודע וכו' והוא אומר לאו. רש"י. [ומשום הכי כתב הר"ב בפירוש קמא דתנאי גמור לא הוי]. וז"ל ב"י בשם הרמב"ן. משום דלא הוה נדר טעות לגמרי. כמו נדרי שוגגים. אלא כעין טעות. [ועיין בסוף פירקין]:

ואין חכמים מודים לו. כתב הרא"ש בפסקיו. ויש נוסחאות. וחכמים מודים לו. וסוגיא דהגמרא משמע. כאותה הגירסא וחכמים מודים לו. וכ"כ הרמב"ם ז"ל כר"מ:

שאיני נושא וכו' שאיני נכנס. בתרווייהו גרס הרא"ש בפסקיו שאני:

שאביה רע. עיין בסוף פרקין:

[מת הכלב או שנהרג הנחש. וה"ה נהרג הכלב או שמת הנחש אלא נקט מלתא דשכיחא. דגבי כלב לא שכיחא הריגה. ולגבי נחש שכיחא טפי הריגה. וליכא למידק דמש"ה נקט התנא מלתא דשכיחא בכל חד. לאשמעי' דדוקא בכהאי גוונא הוא דאינן כנולד. הא ליתא דמידי הוא טעמא דאינו כנולד משום דהואיל ופירש בשעת נדרו בעבור מה היה נודר. ונעשה משום כך כתולה נדרו בדבר. כאילו פירש כל זמן כו' וכמ"ש הר"ב. וא"כ מה לי שמת או נהרג. בין הכלב בין הנחש הואיל ואינם קיימים. נ"ל]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ו) (על הברטנורא) ואומרים אלו היית יודע כו' והוא אומר לאו. רש"י:

(ז) (על המשנה) מת כו'. והוא הדין איפכא אלא נקט מלתא דשכיחא דגבי כלב לא שכיחא הריגה ולגבי נחש שכיחא טפי הריגה. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

שהם כנולד ואינם כנולד: פי' שאסרום חכמים כנולד אע"פ שאינם כנולד ומדקתני הכי משמע דפותחין לו בהם ומתירין לו אבל בלא התרה לא. ור' יוחנן מפרש דמתני' בנדר טעות מיירי פי' דבשעה שנדר שלא ישא אותה בעבור שאביה רע איגלאי מילתא דבאותה שעה כבר היה מת אביה או עשה תשובה ור"מ גזר מת כבר אטו לא מת ואין חכמים מודים לו דלא גזרינן מת כבר אטו לא מת הלכך נדר טעות הוא מעיקרא ואפי' התרה לא בעי עכ"ל הרא"ש. נראה מפירושו ז"ל דגרסי' במתני' ואין חכמים מודים לו ויישב ג"כ לפי גרסא זו כל סוגיית התלמוד אבל ביד פ' ששי דהלכות שבועות רפ"ח דהלכות נדרים וסימן ב' משמע דמהרי"ק ז"ל גריס נמי וחכמים מודין לו וכן הוא בירושלמי. ובטור יורה דעה סימן רל"ב:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

יש דברים שהן כנולד: שנראין כנולד:

ואינן כנולד: מדפירש טעמו בנדרו, הו"ל כאומר כל זמן שחששתו קיים:

הרי הן כנולד: ואע"ג שרק אח"כ נתבטל חששתו וקמ"ל ג' גוונא, אב, כלב, ונחש. כולהו לא זו אף זו, דלא מבעייא אב, מדהוא אדם, מצוי שייטיב א"ע, ולהכי לא מחשב נולד, ולא מבעייא כלב, אף שאינו מצווי שייטיב א"ע, עכ"פ מצוי שירחיקהו מביתו מדהוא רע, אלא אפילו נחש שא"א שירחיקהו מדשב לחורו, אפ"ה מדמסוכן יותר, מצוי שיהרגהו, ולפיכך אינן כנולד, והכי קיי"ל [רל"ב י"ט]:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי