משנה נדרים ט רמבם

נוסח הרמב"ם עריכה

(א) רבי אליעזר אומר:

פותחין לו לאדם - בכבוד אביו ואימו.
וחכמים - אוסרין.
אמר רבי צדוק:
עד שפותחין לו - בכבוד אביו ואימו,
יפתחו לו - בכבוד המקום,
אם כן - אין נדרים.
ומודים חכמים לרבי אליעזר -
בדבר שבינו - לבין אביו ואימו,
שפותחין לו - בכבוד אביו ואימו.


(ב) ועוד אמר רבי אליעזר:

פותחין - בנולד.
וחכמים - אוסרין.
כיצד?
קונם שאיני נהנה - לאיש פלוני,
ונעשה סופר,
או שהיה משיא את בנו,
ואמר: אילו הייתי יודע,
שהוא נעשה סופר,
או שהיה משיא את בנו - בקרוב,
לא הייתי נודר,
קונם לבית הזה - שאיני נכנס,
ונעשה בית הכנסת,
ואמר: אילו הייתי יודע,
שהוא נעשה בית הכנסת - לא הייתי נודר,
רבי אליעזר - מתיר,
וחכמים - אוסרין.


(ג) רבי מאיר אומר:

יש דברים שהן כנולד - ואינן נולד.
וחכמים - מודים לו.
כיצד?
אמר: קונם שאיני נושא את אישה פלונית - שאביה רע.
אמרו לו: מת, או שעשה תשובה.
קונם לבית הזה שאיני נכנס -
שכלב רע בתוכו,
או שהנחש בתוכו.
אמרו לו: מת הכלב, או שנהרג הנחש.
הרי הן כנולד - ואינן נולד.
וחכמים - מודים לו.


(ד) ועוד אמר רבי מאיר:

פותחין לו מן הכתוב שבתורה,
ואומרין לו: אילו היית יודע, שאתה עובר -
על "לא תיקום ולא תיטור" (ויקרא יט יח),
ועל "לא תשנא את אחיך" (ויקרא יט יז),
"ואהבת לריעך כמוך" (ויקרא יט יח),
"וחי אחיך עימך" (ויקרא כה לו),
שמא יעני - ואין אתה יכול לפרנסו.
ואמר: אילו הייתי יודע שהוא כן - לא הייתי נודר,
הרי זה - מותר.


(ה) פותחין לאדם - בכתובת אשתו.

מעשה באדם - שנדר מאשתו הניה,
והיתה כתובתה - ארבע מאות זוז.
ובאת לפני רבי עקיבה,
וחייבו ליתן לה - כתובתה.
אמר לו: רבי, שמונה מאות דינרין - הניח לנו אבא,
נטל אחי ארבע מאות - ואני ארבע מאות,
לא דייה, שתיטול היא מאתים - ואני מאתים.
אמר לו רבי עקיבה:
אפילו אתה מוכר - שיער ראשך,
אתה נותן לה - כתובתה.
אמר: אילו הייתי יודע שהוא כן - לא הייתי נודר,
והתירו רבי עקיבה.


(ו) פותחין - בימים טובים, ובשבתות.

בראשונה היו אומרין:
אותן הימים - מותרין,
ושאר כל הימים - אסורין.
עד שבא רבי עקיבה - ולימד,
שהנדר שהותר מכללו - הותר כולו.


(ז) כיצד?

אמר: קונם שאיני נהנה - לכולכם,
הותר אחד מהן - הותרו כולם.
שאיני נהנה - לזה, ולזה, ולזה,
הותר הראשון - הותרו כולם.
הותר האחרון -
האחרון מותר - וכולם אסורין.
שאיני נהנה - לזה, ולזה קרבן, ולזה קרבן,
צריכים פתח - לכל אחד ואחד.


(ח) [ז] *הערה 1: קונם יין - שאיני טועם,

שהיין - רע למעים.
אמרו לו: והרי המיושן - יפה למעים.
הותר - במיושן,
ולא במיושן בלבד הותר - אלא בכל היין.
קונם בצל - שאיני טועם,
שהבצל - רע ללב.
אמרו לו: והלא הכופרי - יפה ללב.
הותר - בכופרי,
ולא בכופרי בלבד הותר - אלא בכל הבצלים.
מעשה היה,
והתירו רבי מאיר - בכל הבצלים.


(ט) [ח] פותחין לאדם - בכבוד עצמו, ובכבוד בניו.

אומרין לו: אילו היית יודע,
שלמחר יהו אומרין עליך,
כך היא וסתו של פלוני - מגרש נשיו,
ועל בנותיך יהו אומרין,
בנות גרושה - הן,
מה ראת אימן של אלו - להתגרש.
אמר: אילו הייתי יודע שהוא כן - לא הייתי נודר,
הרי זה - מותר.


(י) [ט] קונם שאיני נושא - לפלונית,

כעורה - והרי היא נאה,
שחורה - והרי היא לבנה,
קצרה - והרי היא ארוכה,
לא מפני שהיא כעורה - ונעשת נאה,
שחורה - ונעשת לבנה,
קצרה - ונעשת ארוכה,
אלא - שהנדר טעות.
ומעשה באחד - שנדר מבת אחותו הניה,
והכניסוה לבית רבי ישמעאל - וייפוה.
אמר לו רבי ישמעאל:
בני - מזו נדרת הניה?
אמר לו: לאו,
והתירו - רבי ישמעאל.
באותה שעה - בכה רבי ישמעאל, ואמר:
בנות ישראל - נאות הן,
אלא שהעניות - מנוולתן.

הערות עריכה

  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה נדרים ט