משנה נדרים ט א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ט · משנה א | >>

[עריכה]

רבי אליעזר אומר, פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו.

וחכמים אוסרין.

אמר רבי צדוק, עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו, יפתחו לו בכבוד המקום, אם כן אין נדרים.

ומודים חכמים לרבי אליעזר בדבר שבינו לבין אביו ואמו, שפותחין לו בכבוד אביו ואמו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ;

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

אָמַר רַבִּי צָדוֹק:

עַד שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ, יִפְתְּחוּ לוֹ בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם;

אִם כֵּן אֵין נְדָרִים.

וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ,

שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

רבי אליעזר אומר:

פותחין לו לאדם - בכבוד אביו ואימו.

וחכמים - אוסרין.

אמר רבי צדוק:

עד שפותחין לו - בכבוד אביו ואימו,

יפתחו לו - בכבוד המקום,

אם כן - אין נדרים.

ומודים חכמים לרבי אליעזר -

בדבר שבינו - לבין אביו ואימו,

שפותחין לו - בכבוד אביו ואימו.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

יאמר רבי אליעזר, שהוא כשאמר לו אביו או אמו: הכעסתנו בזאת השבועה, שאינך צריך שאילה לחכם ולא הפרה.

ורבי צדוק אמר: אם הדבר כן, כבר ידוע שהקב"ה אינו חפץ בשבועות ובכעס, ולפיכך אומרים לו בכל שבועה, שהקב"ה מואס ממך זה הכעס שהביאך לידי שבועה. אם כן לא תהיה אצלנו שבועה בשום פנים שתצטרך שאלה לחכם כדי שיפר אותה. והוא אמרם בפירוש זה העניין: אם כן אין נדרים נשאלין לחכם.

אבל חכמים אומרים: על כל פנים צריך שאלה לחכם, ויתיר לו נדרו.

והלכה כחכמים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו - כגון שיאמרו לו אילו היית יודע שיאמרו העולם לאביך ולאמך ראו גידולים שגדלתם, כמה בנכם קל בנדרים ^א, ונמצאת מזלזל בכבודם, כלום היית נודר:

וחכמים אוסרין - דחיישינן שמא משקר, כי הוא בוש לומר שלא היה מניח מלידור בשביל כבודם, ונמצא שחכם מתיר נדר זה בלא חרטה. ומיירי שהוא אינו מתחרט מעיקרא מעצמו, דקיי"ל פותחין בחרטה ואין צריך למצוא לו פתח בשעה שהוא מתחרט מעצמו מעיקרא:

יפתחו לו בכבוד המקום - על מלתיה דר"א קא פריך, כי היכי דפותחין בכבוד אביו ואמו ולא חיישינן שמא ישקר, יפתחו לו נמי בכבוד המקום ויאמרו לו אילו היית יודע שתקרא רע לפני המקום כלום היית נודר. ואמרו לו חכמים דר"א, מהא לא תסייען, דאף ר"א מודה בהא, דודאי ישקר, דלא חציף אינש כולי האי ^ב דיאמר שלא היה מניח בשביל כבוד המקום, ולא דמי לרשב"ג דפתח לההוא גברא יש בוטה כמדקרות חרב כו'. דהתם אומר לו מן הפסוקים כהך דתנן במתניתין שעובר על לא תשנא ולא תקום ולא תטור. אבל כשמזכירין לו כבוד המקום אז ודאי משקר. והלכה כחכמים:

שבינו, לבין אביו ואמו - כגון שהדיר את אביו מנכסיו ^ג:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. כתב הר"ב כגון שיאמרו לו וכו' כמה בנכם קל בנדרים כלומר וזה דבר קל ופריצות שכן רשעים דרכם לנדור כדתנן בפ"ק. רש"י. ועוד כתב ואם אמר לאו דאילו הייתי יודע לא הייתי נודר מתירין לו ע"כ. והתרת נדרים מאין לנו. מפורש בספ"ק דחגיגה:

אם כן אין נדרים. כתב הר"ב אמרו ליה חכמים דר"א כו' דגורס א"ל א"כ וכו'. וכן היא גירסת תוספות הרא"ש והר"ן. ומ"ש הר"ב דודאי ישקר דלא חציף כו' זהו פירש דא"כ אין נדרים וכאביי בגמרא. דפירש א"כ אין נדרים ניתרים יפה ול"ג במשנה א"כ אין נדרים נשאלים לחכם כגירסת הספרים לפי שזהו פירושו דרבא. בגמרא. וא"ת למה נסיב הר"ב לדאביי ושביק לדרבא והא קי"ל אביי ורבא הלכה כרבא. וי"ל שזה דוקא בדינים ולא בטעמם וטעמא דאביי מסתבר טפי. ושוב מצאתי שגם הטור בסימן רכ"ח כתב נמי לדאביי ופירש בב"י כמ"ש. אבל בפירוש הרמב"ם נראה דל"ג א"ל אלא כולה ר' צדוק היא. ומ"ש הר"ב ולא דמי לרשב"ג וכו'. דהתם א"ל מן הפסוקים כו' הרא"ש. וכן פותחין בי"ט ושבתות דמשנה ו' משום דמצוה אחת היא לא חמירא לאינשי כולי האי ולא ישקר וכו'. הר"ן:

ומודים וכו' בדבר שבינו לבין אביו ואמו. פירש הר"ב כגון שהדיר את אביו מנכסיו דכיון דאחציף כולי האי מעיקרא דאדריה לאביו ואמו מנכסיו הא אחציף ליה ואם אין לו חרטה גמורה יחצוף פניו ויאמר שלא היה מניח בשביל כבודם. גמרא ופירוש הרא"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) וזה דבר קל ופריצות שכן רשעים דרכן לנדור ואם אמר לאו דאלו הייתי יודע לא הייתי נודר מתירין לו. רש"י:

(ב) (על הברטנורא) זהו פירוש דא"כ אין נדרים וכאביי בגמרא דפירש א"כ אין נדרים נתרים יפה. ועתוי"ט:

(ג) (על הברטנורא) דכיון דאחציף כולי האי מעיקרא דאדריה לאביו ואמו מנכסיו הא אחציף ליה ואם אין לו חרטה גמורה יחציף פניו ויאמר שלא היה מניח בשביל כבודם. גמרא. ופירוש הרא"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו: פי' הר"ן ז"ל בלשון שני שיאמרו שאתה למדת מהם שאף הם מזלזלין בנדרים ע"כ:

א"ל א"כ אין נדרים ומודים וכו': גרסי'. וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחק מלות נשאלים לחכם. ובגמרא אביי אמר אין נדרים פי' אין נתרין יפה כלומר שבלבו מקיים הנדר ומחמת בושה אומר שלדעת כן לא נדר ורבא אמר א"כ אין נדרים פי' אין נדרים נשאלין לחכם שאם פותחין בכבוד המקום בלא חרטה אחרת כל אחד ואחד כשידור פעם אחרת יפתח זה הפתח לעצמו ויתיר נדרו בפני עצמו ואתי לזלזולי דהתורה אמרה לא יחל דברו הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין לו. והרמב"ם ז"ל נקט בפירושו כטעמיה דרבא ומשמע דלא הוה גריס מלות אמרו לו אלא כולה מילתא דר' צדוק:

שפותחין לו בכבוד אביו ואמו: דכיון שהחציף פניו להדיר אביו ואמו גם בשעת התרה נמי אם אין לו חרטה גמורה יחצוף פניו ויאמר שלא היה מניח בשביל כבודם. ירושלמי הכל מודים בכבוד רבו שאינו מעמיד ומשקר כמו שמשקר על כבוד המקום דתנן ומורא רבך כמורא שמים הלכך אין פותחין בו:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו: לומר אילו ידעת שיבזו אבותיך שגידלו בן קל בנדרים כלום נדרת:

וחכמים אוסרין: דיתבושש מלומר שאעפ"כ היה נודר, ומדיתבושש ישקר, והכי קיי"ל [רכ"ח י"א]:

יפתחו לו בכבוד המקום: לומר לו. אילו ידעת שהנודר רע בעיני המקום, כלום נדרת:

אם כן אין נדרים: א"א לומר דה"פ, דהרי אי נימא הכי יכול להתיר כל נדר, ליתא דמה הוה, הרי נוכל לומר וכי אחריות נדרים עלינו [כזבים פ"ב מ"ב] ותו הרי בל"ז יכול להתיר כל נדר ע"י חרטה. אלא ר"ל א"כ גם "נדר גמור" שלא התחרט בו, ג"כ יהיה "אין":

בדבר שבינו לבין אביו ואמו: בהדירן מנכסיו, אומרים לו אילו ידעת שחיובך לפרנסן כלום נדרת:

שפותחין לו בכבוד אביו ואמו: דמדהיה חצוף בתחילה להדירן, גם עתה לא יתבושש לשקר שמתחרט:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי