משנה נדרים ו ט

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ו · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

הנודר מן היין, מותר ביין תפוחים. מן השמןיט, מותר בשמן שומשמין. מן הדבשכ, מותר בדבש תמרים. מן החומץ, מותר בחומץ סתוניות.

מן הכרשין, מותר בקפלוטות. מן הירק, מותר בירקות השדה, מפני שהוא שם לווי.

משנה מנוקדת

הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים.
מִן הַשֶּׁמֶן, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין.
מִן הַדְּבַשׁ, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים.
מִן הַחֹמֶץ, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת.
מִן הַכְּרֵשִׁין, מֻתָּר בַּקַּפְלוֹטוֹת.
מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה.
מִפְּנֵי שָׁהוּא שֵׁם לְוַי:

נוסח הרמב"ם

הנודר מן היין מותר ביין תפוחים מן השמן מותר בשמן שומשמין מן הדבש מותר בדבש תמרים מן החומץ מותר בחומץ סתוונייות מן הכרישים מותר בקפלוטות מן הירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לווי.


פירוש הרמב"ם

הנודר מן היין מותר ביין תפוחים מן השמן כו'. שם לווי – שם מחובר, רוצה לומר שזה לא יודע אלא במה שנתחבר בו, והוא אמנם נשבע בדבר שנודע בזה השם בלא שם מחובר.

ושומשמין, נקרא בערבי אלסמ"ס. וכרשין, כרתי. וקפלוטות, שם הכרתין שבארץ ישראל:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

קפלוטות - מין ממיני הכרתים הגדלים בא"י:

שהוא שם לווי - הבא לומר ירקות שדה צריך לחבר כא שם לירק ולומר ירקות שדה. וכן כולם. אבל בשביעית לפי שאין ירקות גינה מצויין שאין גדלין בלא עבודה ואוכלים ירקות שדה, לפיכך ירקות סתם בשביעית הוו ירקות שדה. משא"כ בשאר שני השבוע:

פירוש תוספות יום טוב

מן השמן. משמע שמן זית להכי מותר בשמן שומשמין. רש"י:

מן הדבש מותר בדבש תמרים. שסתם דבש אינו אלא דבש דבורים. טור סימן רי"ז:

מן הירק מותר בירקות שדה. כתב הר"ב אבל בשביעית לפי שאין ירקות גינה מצויין כו' ירקות סתם הוו ירקות שדה. ומיהו לפי מה שכתב הר"ב במשנה ה' פ"ו דשביעית שהיו מביאין ירק מח"ל הנודר בשביעית מן הירק אסור בכל ירק לפי שמסתפקין מזה ומזה ולא אמרו דנודר בשביעית שאינו במשמע אלא בירקות שדה אלא במקום שאין מביאין ירק מח"ל ופלוגתא דתנאי הוא אי מביאין אי לא משום גוש עפר ארץ העמים שנדבק בירק ונמצא עכשיו שהר"ב שמפר' התם סתם שהיו מביאין וכו' והכא מפרש אליבא דמ"ד שאין מביאין הוו תרתי דסתרן אהדדי וכתנאי:

לווי. פירש הר"ב חבור. כמו הפעם ילוה אישי אלי (בראשית כט):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על המשנה) מן השמן. משמע שמן זית. רש"י:

(כ) (על המשנה) הדבש. סתם אינו אלא דבש דבורים. טור:

(כא) (על הברטנורא) כמו הפעם ילוה אישי אלי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מן היין מותר ביין תפוחים:    דסתם יין דענבים וכן סתם שמן הוא שמן זית וכן סתם דבש הוא דבש דבורים וכן סתם חומץ הוא מיין טוב שהחמיץ כרישין פי' רש"י ז"ל קטנים ע"כ. קפלוטות פי' בערוך כרישין שיש להם ראש קרויין קפלוטות בלשון יון קורין לראש קיפלי ירושלמי מתני' מקום שאין קורין לקפלוטות כרישין אבל במקום שקורין לקפלוטות כרישין לא בדא לכן צריכא אפי במקום שקורין לקפלוטות כרישין מן הכרישין מותר בקפלוטות ע"כ:

מן הירק. וכו':    ירושי ס"פ ששי דשביעית:

מותר בְּיַרְקוֹת שדה:    מצאתי מנוקד היו"ד בפת"ח והרי"ש בשב"א והטעם מפני שהוא סמוך:

שם לָווּי:    כך נקד ה"ר יהוסף ז"ל וכתב נ"ל לפרש שר"ל אינו שם שלהם אלא זה השם הוא שאול אצלם עכ"ל ז"ל:

מפני שהוא שם לווי:    אבל בשביעית מתהפך הענין וכדפי' רעז"ל ומשמע מתוך פירושו ז"ל אשר כאן דאין מביאין ירק מח"ל ועיין במ"ש בפ"ו דשביעית סימן ה':

תפארת ישראל

יכין

מן השמן:    סתמו שמן זית:

מותר בשמן שומשמין:    [ליינזאאמען]:

מן הדבש:    סתמו דבש דבורים בלשון בנ"א, משא"כ בתורה סתמו דבש תמרים:

מן החומץ:    סתמו מיין:

מן הכרישין:    [קרעססע]

מותר בקפלוטות:    מין כרישין שאין נכללים בשם כרישין סתם:

מותר בירקות השדה:    שגדלים בלי זריעה:

מפני שהוא שם לווי:    ואינן נכללים בשם ירקות סתם:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים