משנה נדרים ו דפוסים
משנה נדרים, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הנודר מן המבשל, מותר בצלי ובשלוק.
אמר קונם תבשיל שאיני טועם, אסור במעשה קדרה רך, ומותר בעבה. ומותר בביצת טרמיטא, ובדלעת הרמוצה.
הנודר ממעשה קדרה, אינו אסור אלא ממעשה רתחתה.
אמר: קונם היורד לקדרה שאיני טועם, אסור בכל המתבשלין בקדרה.
מן הכבוש, אינו אסור אלא מן הכבוש של ירק. כבוש שאיני טועם, אסור בכל הכבושים.
מן השלוק, אינו אסור אלא מן השלוק של בשר. שלוק שאיני טועם, אסור בכל השלקים.
מן הצלי, אינו אסור אלא מן הצלי של בשר, דברי רבי יהודה. צלי שאיני טועם, אסור בכל הצלויים.
מן המליח, אינו אסור אלא מן המליח של דג. מליח שאיני טועם, אסור בכל המלוחים.
דג דגים שאיני טועם, אסור בהן, בין גדולים בין קטנים, בין מלוחין בין טפלין, בין חיין בין מבושלין. ומותר בטרית טרופה ובציר.
הנודר מן הצחנה, אסור בטרית טרופה, ומותר בציר ובמורייס.
הנודר מטרית טרופה, אסור בציר ובמורייס.
הנודר מן החלב, מותר בקום. ורבי יוסי אוסר.
מן הקום, מותר בחלב.
אבא שאול אומר, הנודר מן הגבינה, אסור בה בין מלוחה בין (טפלה) [תפלה].
הנודר מן הבשר, מותר ברוטב ובקיפה. ורבי יהודה אוסר.
אמר רבי יהודה, מעשה ואסר עלי רבי טרפון ביצים שנתבשלו עמו.
אמרו לו, וכן הדבר, אימתי, בזמן שיאמר בשר זה עלי, שהנודר מן הדבר ונתערב באחר, אם יש בו בנותן טעם, אסור.
הנודר מן היין, מותר בתבשיל שיש בו טעם יין.
אמר קונם יין זה שאיני טועם, ונפל לתבשיל, אם יש בו בנותן טעם, הרי זה אסור.
הנודר מן הענבים, מותר ביין. מן הזיתים, מותר בשמן.
אמר: קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם, אסור בהן וביוצא מהן.
הנודר מן התמרים, מותר בדבש תמרים.
מסתוניות, מותר בחומץ סתוניות.
רבי יהודה בן בתירא אומר, כל ששם תולדתו קרויה עליו ונודר הימנו, אסור אף ביוצא הימנו. וחכמים מתירין.
הנודר מן היין, מותר ביין תפוחים. מן השמן, מותר בשמן שומשמין. מן הדבש, מותר בדבש תמרים. מן החומץ, מותר בחומץ סתוניות.
מן הכרשין, מותר בקפלוטות. מן הירק, מותר בירקות השדה, מפני שהוא שם לווי.
מן הכרוב, אסור באספרגוס. מן האספרגוס, מותר בכרוב.
מן הגריסין, אסור (במקפה) [מן המקפה], ורבי יוסי מתיר. מן המקפה, מותר בגריסין.
מן המקפה, אסור בשום, ורבי יוסי מתיר. מן השום, מותר במקפה.
מן העדשים, אסור באשישין, [ורבי יוסי מתיר]. מן האשישים, מותר בעדשים.
חטה חטים שאיני טועם, אסור בהן בין קמח בין פת.
גריס גריסין שאיני טועם, אסור בהן בין חיין בין מבושלים.
רבי יהודה אומר, קונם גריס או חטה שאיני טועם, מתר לכוס חיין.
משנה נדרים, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב