משנה מעשר שני ד ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ד · משנה ה | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

היה עומד בגורן ואין בידו מעות, אומר לחברויא, הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה. חוזר ואומר: הרי אלו מחוללין על מעות שבביתיב.

משנה מנוקדת

הָיָה עוֹמֵד בַּגֹּרֶן וְאֵין בְּיָדוֹ מָעוֹת, אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:

הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִיּם לְךָ בְּמַתָּנָה.
חוֹזֵר וְאוֹמֵר:
הֲרֵי אֵלּוּ מְחֻלָּלִין עַל מָעוֹת שֶׁבַּבַּיִת:

נוסח הרמב"ם

היה עומד על הגורן,

ואין בידו מעות -
אומר לחברו:
"הרי הפירות האלו - נתונים לך מתנה",
וחוזר ואומר:
"הרי הם מחוללין - על המעות שבבית".

פירוש הרמב"ם

זאת ההלכה יתבאר בה גם כן מדרכי החילול בהערמה. ולפי שהקדים בהלכה הקודמת כיצד יערים בנתינת המעות במתנה, הודיע גם כן בכאן איך יוכל להערים כשלא יהיו לו מעות מצויות, שאי אפשר לו לתתם מתנה, לפי שאינן מצויות אלא על גבי קרקע כמו שיתבאר במקום אחר.

ולפיכך יתן אלו הפירות של מעשר שני שהם מצויות מתנה לחבירו, ויזכה בהם חברו, ויחזור ויפדה אותן ממנו במעות שיש לו בביתו, ולא יתחייב בחומש לפי שכבר נתנו מתנה. וכבר בארנו בפרק שלישי (משנה ד) שאין מתנאי פדיון מעשר שני שיהיו הפירות והמעות מצוין במקום אחד.

ומה שאמר בכאן פירות מעשר שני מתנה, יתקיים זה על דרך שזכרנו קודם אם היא זו המשנה לדברי הכל, שיהיה זה בפירות מעשר שני עצמן אחר הוצאתן, ותהיה זו המשנה למי שסובר ש"מעשר שני ממון בעלים, ותתקיים בה המתנה":

פירוש רבינו שמשון

היה עומד בגורן ואין בידו מעות אומר לחברו הרי פירות הללו נתונין לך כו'. והמעשר שני שם ורוצה להערים ולפדותו בלא חומש ואין בידו מעות בריש הזהב דייק מהכא דאין מטבע נקנה בחליפין דמשמע טעמא דאין בידו מעות הא יש בידו מעות יהיב ליה להאיך ופריק דהכי עדיפי טפי דהוה ליה נכרי ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין ניקני ליה אגב סודר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

היה עומד בגורן - ורוצה להערים ולפדות מעשר שני בלא חומש:

ואין בידו מעות - כדי שיתנם לחברו, שיפדה בהן המעשר בלא חומש י:

הרי הפירות האלו נתונים לד במתנה - ודוקא שנתן אותם לו בטבלן קודם שיפריש מעשר שני, כדפרשינן לעיל:

פירוש תוספות יום טוב

ואין בידו מעות. דאילו היה לו מעות עדיף טפי דהוה לי' נכרי אצל הפירות ואגב סודר לא יוכל להקנות לו מעותיו. דאין מטבע נקנה בחליפין. גמרא פרק הזהב דף מו ע"א:

לחבירו. שהוא אוהבו ויודע בו שאינו עושה אלא להפטר מן החומש. רש"י שם דף מה:

וחוזר ואומר הרי אלו מחוללים וכו'. שאין צריך שיהיו המעות והפירות במקום אחד כדתנן במ"ד פ"ג:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על הברטנורא) דאילו היה לו מעות עדיף טפי, דהוה ליה נכרי אצל הפירות. ואגב סודר לא יוכל להקנות לו מעותיו, דאין מטבע נקנה בחליפין. בבא מציעא דף מ"ו. (ומיירי דלית קרקע דליקני ליה אגבה. ב"ד):

(יא) (על המשנה) לחבירו. שהוא אוהבו ויודע בו שאינו עושה אלא להפטר מן החומש. רש"י:

(יב) (על המשנה) שבבית. שאין צריך שיהיו המעות והפירות במקום אחד כדתנן במשנה ד' פ"ג:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הרי פירות הללו:    של מעשר שני נתונין לך במתנה ומכיון שקנאם זה במתנה נעשה הראשון נכרי אצלם ויכול לפדותן בלא חומש. וחוזר ואומר הרי פירות של מעשר שלך יהיו מחוללין על מעות שיש לי בבית ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין והא דנקט אין בידו מעות היינו דאם יש בידו שם בגורן לא היה אומר התנא לעשות כן אלא המעות הללו היה מוסר לחברו ומקנה אותן לו במשיכה וחברו זה פודה את המעשר דהכי עדיף טפי שאינה נראית הערמה כ"כ להפטר מן החומש. והאי גרן מוקמינן ליה התם בפ' הזהב בגרן שאינה שלו דאי בגרן שלו יתן לו בעל המעשר קרקע בחזקה ואגבן המעות ומשיחזיק זה בקרקע יהיו המעות קנויות לו בכל מקום שהן כדתנן בפ"ק דקדושין נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה וחברו זה יאמר הרי הפירות הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך דהכי עדיף דהוי נכרי אלא ודאי דגרן אינה שלו וסודר נמי לית ליה דאי הוה ליה סודר הוה מקני ליה מעות אגב סודר ודחינן ואיכפל תנא לאשמועי' גברא ערטילאה דלית ליה ולא כלום אלא לאו ש"מ בגרן שאינה שלו אבל סודר יש לו ואפ"ה הפירות צריך ליתנם לו במתנה שאין המעות נקנין בחליפין ש"מ וז"ל הר"ש ז"ל בריש הזהב דייק מהכא דאין מטבע נקנה בחליפין דמשמע טעמא דאין בידו מעות הא אם יש בידו מעות יהיב ליה להיאך ופריק דהכי עדיף טפי דה"ל נכרי ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין ניקני ליה אגב סודר ע"כ. והני פירות איבעית למימר שלא נתנם לו בעודן טבל אלא פירות מעשר שני ממש צריך לומר דמתני' ר' יהודה דס"ל מעשר שני ממון הדיוט הוא:

בפי' ר"ע ז"ל ודוקא שנתן אותם לו בטבלן וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה אלא כפשוטו הוי ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

היה עומד בגורן ואין בידו מעות:    לתתם לחבירו לפדותן בהערמה לעצמו בלי חומש כלעיל ולחבירו אין מעות אפי' בביתו ואינו יכול להקנות לחבירו מעות שבביתו אגב סודר דמטבע אין נקנה בחליפין:

אומר לחברו הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה:    ודוקא בעודן בטבלן וכלעיל ט"ו:

חוזר:    הבעה"ב בעצמו:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים