משנה מנחות יג דפוסים
משנה מנחות, פרק י"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הרי עלי עשרון, יביא אחד.
עשרונים, יביא שנים.
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי, יביא ששים עשרון.
הרי עלי מנחה, יביא איזו שירצה.
רבי יהודה אומר, יביא מנחת הסלת שהיא מיוחדת שבמנחות.
מנחה, מין המנחה, יביא אחת.
מנחות, מין המנחות, יביא שתים.
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי, יביא חמשתן.
פירשתי מנחה של עשרונים ואיני יודע מה פירשתי, יביא מנחה של ששים עשרון.
רבי אומר, יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים.
הרי עלי עצים, לא יפחות משני גזירין.
לבונה, לא יפחות מקומץ.
חמשה קמצים הן:
האומר הרי עלי לבונה, לא יפחות מקומץ.
המתנדב מנחה, יביא עמה קומץ לבונה.
המעלה את הקומץ בחוץ, חייב.
ושני בזיכין טעונין שני קמצים.
הרי עלי זהב, לא יפחות מדינר זהב.
כסף, לא יפחות מדינר כסף.
נחושת, לא יפחות ממעה כסף.
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי, הוא מביא עד שיאמר לא לכך נתכוונתי.
הרי עלי יין, לא יפחות משלשה לוגין.
שמן, לא יפחות מלוג.
רבי אומר, שלשה לוגין.
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי, יביא כיום המרובה.
הרי עלי עולה, יביא כבש.
רבי אלעזר בן עזריה אומר, [ או ] תור או בן יונה.
פירשתי מן הבקר ואיני יודע מה פירשתי, יביא פר ועגל.
מן הבהמה ואיני יודע מה פירשתי, יביא פר ועגל איל גדי וטלה.
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי, מוסיף עליהם תור ובן יונה.
הרי עלי תודה, ושלמים, יביא כבש.
פירשתי מן הבקר ואיני יודע מה פירשתי, יביא פר ופרה עגל ועגלה.
מן הבהמה ואיני יודע מה פירשתי, יביא פר ופרה עגל ועגלה איל ורחל גדי וגדיה שעיר ושעירה טלה וטליה.
הרי עלי שור, יביא הוא ונסכיו במנה.
עגל, יביא הוא ונסכיו בחמש.
איל, יביא הוא ונסכיו בשתים.
כבש, יביא הוא ונסכיו בסלע.
שור במנה, יביא במנה חוץ מנסכיו.
עגל בחמש, יביא בחמש חוץ מנסכיו.
איל בשתים, יביא בשתים חוץ מנסכיו.
כבש בסלע, יביא בסלע חוץ מנסכיו.
שור במנה והביא שנים במנה, לא יצא, אפילו זה במנה חסר דינר וזה במנה חסר דינר.
שחור והביא לבן, לבן והביא שחור, גדול והביא קטן, לא יצא.
קטן והביא גדול, יצא.
רבי אומר, לא יצא.
שור זה עולה, ונסתאב, אם רצה יביא בדמיו שנים.
שני שוורים אלו עולה, ונסתאבו, אם רצה יביא בדמיהם אחד.
רבי אוסר.
איל זה עולה, ונסתאב, אם רצה יביא בדמיו כבש.
כבש זה עולה ונסתאב, אם רצה יביא בדמיו איל.
רבי אוסר.
האומר אחד מכבשי הקדש, ואחד משוורי הקדש, היו לו שנים, הגדול שבהן הקדש.
שלשה, הבינוני שבהן הקדש.
פרשתי ואיני יודע מה פרשתי, או שאמר, אמר לי אבא ואיני יודע מה, הגדול שבהן הקדש.
הרי עלי עולה, יקריבנה במקדש.
ואם הקריבה בבית חוניו, לא יצא.
שאקריבנה בבית חוניו, יקריבנה במקדש.
ואם הקריבה בבית חוניו, יצא.
רבי שמעון אומר, אין זו עולה.
הריני נזיר, יגלח במקדש.
ואם גלח בבית חוניו, לא יצא.
שאגלח בבית חוניו, יגלח במקדש.
ואם גלח בבית חוניו, יצא.
רבי שמעון אומר, אין זה נזיר.
הכהנים ששמשו בבית חוניו, לא ישמשו במקדש בירושלים, ואין צריך לומר לדבר אחר, שנאמר (מלכים ב כג), אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יי בירושלים כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם, הרי הם כבעלי מומין, חולקין ואוכלין, אבל לא מקריבין.
נאמר בעולת הבהמה אשה ריח ניחוח, [ ובעולת העוף אשה ריח ניחוח ], ובמנחה אשה ריח ניחוח, ללמד, שאחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין אדם את דעתו לשמים.
משנה מנחות, פרק י"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב